על רקע היעדר הכרעה בלחימה ברצועת עזה ובחזית הצפונית, תחושת הקיפאון בסוגיית החטופים והמשך אספקת הסיוע ההומניטרי, שחלק גדול ממנו מגיע לידי חמאס – מפלגת המחנה הממלכתי ממשיכה לאבד גובה ויורדת השבוע ב־2 מנדטים נוספים. לעומת זאת, עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן גביר, ממשיכה במגמת ההתחזקות ומגיעה לשיא מאז הבחירות לכנסת. כך עולה מסקר "מעריב", שנערך על ידי "לזר מחקרים", בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4All.
בצל הביקורת: תקציב המדינה לשנת 2024 אושר בקריאה ראשונה
בהחלטה מפתיעה: בג"ץ נגד שופטי בית המשפט העליון
המחנה הממלכתי, שיורדת כאמור בעוד 2 מנדטים, מקבלת השבוע 36 מנדטים בלבד ומשלימה ירידה של 4 מנדטים בתוך שבועיים. גם הליכוד יורדת במנדט אחד – ל־17 מנדטים. מנגד, עוצמה יהודית ממשיכה במגמת ההתחזקות ומגיעה לשיא של 10 מנדטים. הציונות הדתית ויהדות התורה מתחזקות במנדט כל אחת, ושאר המפלגות ללא שינוי. בסך הכל מתחזקת הקואליציה, גם השבוע, בעוד 2 מנדטים, לכדי 48, והאופוזיציה יורדת במקביל ל־62 מנדטים, לעומת 64 בשבוע שעבר.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מסקר "מעריב" עולה עוד כי בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, השינויים הם מזעריים, כאשר חבר קבינט המלחמה בני גנץ מקבל 48% (לעומת 49% בסקר הקודם), ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאר עם 32%.
מהפילוח עולה כי כרבע ממי שהצביעו לליכוד בבחירות לכנסת ב־2022 חושבים שגנץ הוא המתאים לתפקיד.
בתשובה על השאלה: מי מהשניים, בנימין נתניהו או בני גנץ, מתאים יותר להיות ראש ממשלת ישראל? – התשובות היו: גנץ – 48%, נתניהו – 32%, לא יודע – 20%. בקרב מצביעי המחנה הממלכתי: גנץ – 93%, לא יודע – 7%. בקרב מצביעי הליכוד: גנץ – 24%, נתניהו – 59%, לא יודע – 17%. בקרב מצביעי יש עתיד: גנץ – 91%, לא יודע – 9%.
מפילוח התשובות עולה עוד כי בקרב מצביעי הליכוד נתניהו ירד השבוע ב־6%, ולעומתו גנץ עלה ב־4%.
בסקר, שנערך ב־7־8 בפברואר, השתתפו 514 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים.
טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.3%.