על רקע הקריאות הגוברות בקהילה הבינלאומית, כולל בקרב ידידות קרובות של ישראל, להפסקת אש מידית - זמנית או קבועה - במלחמה, לצד הדרישות להגברת הסיוע ההומניטרי והתנגדות לפעולה צבאית ברפיח, מתפתח אתגר מדיני מורכב עבור מדיניות החוץ הישראלית, כאשר עוד ועוד מדינות מצהירות על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית או שהן שוקלות את האפשרות.
בחמאס מתעקשים: "הצעת עסקת החטופים של ישראל - לא עומדת בדרישות"
בלגיה, אחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל, סיפקה את הסנונית הראשונה בתחילת נובמבר, חודש בלבד לאחר טבח ה-7 באוקטובר. "ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית היא הכרחית כדי להשיג שלום בטווח הארוך", הצהירה השרה לשיתוף פעולה בענייני פיתוח, קרולין גנז. שרת החוץ, האדג'ה להביב, שביקרה בארץ לפני שבועיים, ציינה בשבוע שעבר כי ארצה תשקול הכרה "כאשר הרגע יגיע".
בסוף ינואר, חשף העיתונאי ברק רביד כי מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, הנחה את מחלקת המדינה לבצע בחינה של האפשרות של הכרה במדינה פלסטינית עם תום המלחמה, וזאת אחרי שנים של התנגדות למהלך בטיעון שזו צריכה להיות תוצאה של משא ומתן ישיר בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית.
ימים ספורים לאחר מכן, יצא שר החוץ הבריטי, הלורד דיוויד קמרון, בהצהרה פומבית כי ארצו עשויה להכיר במדינה פלסטינית עצמאית מיד לאחר סיום המלחמה, עוד לפני השלמת המשא ומתן על הסדר קבע. "אנחנו צריכים לתת לעם הפלסטיני אופק לעתיד טוב יותר, עתיד שבו תהיה להם מדינה משלהם", הכריז. "החזון הזה הכרחי ביותר עבור שלום וביטחון ארוכי טווח באזור".
בימים האחרונים, על רקע הביקורת הבינלאומית הגוברת על ישראל, במיוחד בעקבות מותם של עובדי הסיוע של "המטבח המרכזי העולמי", גבר גם הסחף המדיני בסוגיית ההכרה. בשבוע שעבר, הצהיר פדרו סנצ'ז, ראש הממשלה הסוציאליסטי של ספרד, כי הוא מצפה שארצו תכיר רשמית במדינה פלסטינית ביולי הקרוב, וזאת אחרי שספרד, אירלנד, מלטה וסלובניה פרסמו הצהרה משותפת על כוונתן לפעול יחד כדי לקדם את מהלך ההכרה. עד כה, תשע מתוך 27 מדינות האיחוד כבר הכירו במדינה פלסטינית עצמאית, הראשונה שבהן הייתה שבדיה לפני עשור.
סנצ'ז לא מסתפק בכך ואתמול נמסר כי הוא מתחיל בסבב פגישות עם עמיתיו באיחוד במטרה ליצור מומנטום על מנת להעלות את סוגיית ההכרה במדינה פלסטינית על סדר היום במפגש הבא של מנהיגי האיחוד. ביום שישי, הוא יגיע לנורבגיה ולאירלנד, ביום שני הוא יארח את ראש ממשלת פורטוגל ולמחרת הוא ייסע לסלובניה.
אתמול (שלישי) הודיעה גם אוסטרליה כי היא עשויה לקדם הכרה במדינה פלסטינית כמהלך שנועד לקדם את פתרון שתי המדינות. "הכישלון של הגישה הזו מצד כל הצדדים לאורך שנים ארוכות, כמו גם הסירוב של ממשלת נתניהו אפילו להיות מעורבת בשאלת המדינה הפלסטינית, גרם לתסכול נרחב", אמרה שרת החוץ וונג. "לכן, הקהילה הבינלאומית שוקלת כעת את שאלת המדינה הפלסטינית בתור דרך לבניית מומנטום לעבר פתרון שתי המדינות".
וונג גם דחתה את הטענות כי הכרה במדינה פלסטינית תהווה ניצחון עבור חמאס אחרי טבח ה-7 באוקטובר. "יש תמיד מי שיטענו כי הכרה היא פרס לאויב. זה לא נכון", התריסה. "ראשית, כי הביטחון של ישראל תלוי בפתרון שתי המדינות. אין ביטחון ארוך טווח עבור ישראל אלא אם המדינות באזור יכירו בה". היא הוסיפה כי "תהליך הנורמליזציה שקודם לפני ה-7 באוקטובר לא יכול להתקדם בלי התקדמות בהענקת מדינה לפלסטינים".
מוקדם יותר השבוע, מועצת הביטחון של האו"ם גם ביקשה מוועדת החברות שלה לבחון את הבקשה הרשמית של הרשות הפלסטינית לשדרג את מעמדה ממדינה משקיפה שאינה חברה באו"ם, שבו היא מחזיקה מאז שנת 2012, למעמד של חברה מלאה. הוועדה, שמורכבת מ-15 חברות המועצה, צפויה להתכנס מחר כדי לדון אם הפלסטינים עומדים בדרישות. ארה"ב כבר הבהירה כי היא מתנגדת, אולם בניגוד למועצת הביטחון עצמה, אין לה הפעם זכות וטו, ויש צורך בתמיכה של תשע מדינות כדי לאשר את השדרוג.
בישראל לא הסתירו את התנגדותם הנחרצת לאפשרות של הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית. "הכרה במדינה אחרי הטבח של ה-7 באוקטובר שולח מסר לחמאס ולארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים כי התקפות טרור רצחניות על ישראל ייענו במחוות פוליטיות לפלסטינים", צייץ דובר משרד החוץ, ליאור חיאט, שהדגיש כי "פתרון הסכסוך אפשרי רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הצדדים".
השגריר באו"ם, גלעד ארדן, הוסיף כי "הענקת מעמד של מדינה לפלסטינים אינה רק הפרה בוטה של אמנת האו"ם, אלא גם הפרה של העיקרון הבסיסי שכל אחד יכול להבין כי הגעה לפתרון בר קיימא היא רק דרך שולחן המשא ומתן". "האו"ם מחבל בשלום במזרח התיכון במשך שנים, אבל זו תחילתה של נקודת אל חזור", התריס.