ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה הבוקר (רביעי) בדיונים לקראת "חוק המישוש" עליו החליטה הממשלה והמאפשר למשטרה לבצע חיפוש על גופו של אדם גם אם אינו חשוד.



בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) כי במתכונתו הנוכחית מדובר בחוק בעייתי: "יש לנו שני עקרונות מאוד מרכזיים שאנחנו שומרים עליהם מכל משמר. עקרון אחד זה הביטחון האישי של כל אדם. אנחנו רוצים שבמדינת ישראל, כל אדם ירגיש בטוח גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינת אלימות. העיקרון הזה אומר שאנחנו צריכים לתת הרבה מאוד כוח לגופים שאמונים על כך ובראש בראשונה זה המשטרה".



"מנגד", הוסיף סלומינסקי, "הצד השני שחשוב לנו מכל משמר זה זכויות הפרט וכבודו והימנעות עד כמה שאפשר מפגיעה בהם". לדבריו, בימים כתיקונם שני העקרונות האלה חיים ביחד, "אבל יש זמנים, במיוחד בימים אלו שיש מצב שהוא לא מצב פשוט שצריך לעשות מעשים. החוק הוא בעייתי להערכתי במתכונתו הנוכחית. הוא מפריז לכיוון פגיעה לא מידתית בצנעת הפרט. אנחנו בוועדה נצטרך למצוא את שביל הזהב המשלב בין שתי הגישות".



לקראת הדיון הבוקר הביעו היועצים המשפטיים של הוועדה הסתייגות מהחוק. עורכי הדין אמרו ביחס להרחבת סמכויות החיפוש על גופו של אדם גם בהיעדר חשד לגביו, כי עילה זו מעניקה סמכויות רחבות ביותר ועלולה להביא לפגיעה בפרטיות, במרקם היחסים עם השלטון ובאמון הציבור בשלטון, לאכיפה מפלה ופרופיילינג וכן עלולה לאפשר שימוש בסמכות לצורך אחר כגון לחיפוש חקירתי או ל"צינון" חופש הביטוי במרחב הציבורי.



גם פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הוועדה וקראו להם להתנגד לחוק במתכונתו המוצעת. בחוות הדעת שנשלחה לחברי הוועדה נכתב, כי הצעת החוק כוללת מספר סכנות ממשיות. הראשונה והגדולה שבהן, הינה שימוש מוגבר בשיטה של פרופיילינג (תיוג) שתביא לאפליה של אזרחים לפי מאפיינים דמוגרפיים ואחרים. במצב כזה, שוטרים יוכלו לחפש על גופם של אנשים באופן שרירותי, מה שיגרור בהכרח אפליה כלפי מיעוטים ואוכלוסיות חלשות ומכך פגיעה קשה בכבוד האדם ובזכות לשוויון.



עוד סכנות שמונים מחברי חוות הדעת, הינן פגיעה חריפה בחירות ובזכות לפרטיות המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומתן הסמכות למפקד מחוז במשטרה להכריז על אזור מסוים גם ללא כל קריטריונים או מאפיינים ייחודים, ככזה שבו ניתן לחפש על אדם ללא חשד מבוסס. מתן האפשרות להכריז על אזור מסוים ככזה שבו חלים חוקים אחרים מאחר, היא פגיעה ואפליה של אזורים ספציפיים במדינה שתושביהם או מי שנקלע אליהם יהיו נתונים לסמכות חיפוש מוגברת רק משום שהייתם בסביבה. בהקשר זה, מציינים קרמניצר ופוקס, כי ההצעה במתכונתה המקורית נוסחה בכדי לסייע למשטרה בעבודתה במקומות מועדים כמו מועדונים ומגרשי ספורט, ולמעשה ההצעה הנוכחית מרחיבה אותה באופן קיצוני.



לכן מסכמים מחברי חוות הדעת: "ההצעה אינה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית המתייחסת לתושביה בשוויון, ויש להוריד אותה מסדר היום במתכונתה המוצעת".


 


ח״כ רויטל סויד פנתה לשר ארדן בדיון והטיחה: ״אתם מטעים את הציבור. אתם לוקחים חוק לא דמוקרטי שתקוע שנים במשרד לביטחון הפנים ומלבישים עליו מלחמה בטרור. אתם עובדים על הציבור בעיניים, נותנים כוח בלתי מוגבל לשוטרים ופוגעים בזכויות אזרח ואין לזה קשר לטרור״.



עוד אמרה ח״כ סויד: ״כל מהלך שנועד למגר טרור אנחנו בעדו. אם רוצים לאפשר לשוטר או איש כוחות הביטחון לבצע חיפוש כשיש חשד לביצוע אלימות אנחנו נסכים, אך לאפשר חיפוש גורף על כל מי שנמצא בקרבת אזורי בילוי שמוכרים בהם אלכהול או בפארקים ציבוריים זה יביא לפרופיילינג ולפגיעה בקבוצות מיעוט אתיופים, שחומי עור, בני מיעוטים. החוק פוגע בזכויות אזרח לא בכדי משנת 2011 הוא תקוע".