אמנם מדינת ישראל לא מתחזקת קשרים דיפלומטיים רשמיים עם מדינות כמו עיראק, כווית וסוריה, אך במרחב הווירטואלי, ובעיקר ברשתות החברתיות, כבר מזמן נפרצו הגבולות. שם מצליחים להגיע לציבור הערבי מעל ראשיהם של המנהיגים הערבים, וחרף ההסתה נגד ישראל.

"באמצעות העמוד שלנו בפייסבוק ‘ישראל מדברת בערבית', שלו כמעט 800 אלף עוקבים, אנחנו מנסים להגיע לקהל הערבי ולפתות אותו לשיחה בלתי אמצעית", מסביר נועם כץ, ראש מחלקת ההסברה במשרד החוץ. "אנחנו בכוונה מנסים לדבר איתם לא על פוליטיקה, אלא דווקא על דברים בלתי אמצעיים. לאחרונה, למשל, פרסמנו מתכון של תבית (חמין עיראקי – ד"ס) שיצר עניין רב בציבור העיראקי, ומשם זה גלש כמובן לשיחה נרחבת יותר על תרבות אוכל משותפת וכו'. הכוויתי עבד אל־כרים אל־הנדאל, מנהל חברת תקשורת גדולה במפרץ הפרסי ובעל כ־400 אלף עוקבים, עשה ריטוויט לתכנים שלנו, ולהפך".

עוד מספר כץ: "גם אנחנו מצייצים את התכנים שלהם כאשר הם כותבים מסרים שמתאימים לנו, למשל ‘ישראל אינה המכשול העיקרי בפני התקדמות החברות הערביות, אלא יש סיבות עמוקות יותר שהעמים מסרבים להכיר בהן'. אנחנו מנסים למדוד אם השיח נודד למקומות אחרים: האם יש שם תובנות על ישראל? אנו מעודדים את השיחה גם אם היא שלילית, אך מובילה לשיחה על ערכים. זה לא נעצר שם. גם כלי התקשורת הערביים עוסקים בפעילות שלנו. רק לאחרונה פורסמה פתווה (פסק הלכה מוסלמי - ד"ס) שקוראת לציבור הערבי לא להיכנע לערוצים הישראליים כי הם מרעילים להם את המוח. גם אנשי דת התייחסו לעמוד שלנו וכינו אותו ‘שטני'. אנחנו רואים בזה הישג. לא מדובר בתעמולה, אלא בתכנים שמראים לקהל הזה שישראל רוצה להיות בקשר עמם".
 
לנוכח התגברות השימוש בדיפלומטיה דיגיטלית, ביום חמישי האחרון נערך באוניברסיטת תל אביב כנס דיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי, בהשתתפות נציגי עשרות משרדי חוץ משלל מדינות בעולם, שבו דנו המשתתפים בניסיונות למתג את מדינותיהן בדרכים אחרות ולהגיע לגולשים שזיקתן למדינה אינה ברורה מאליה.

כנס הדיפלומטיה הדיגיטלית של משרד החוץ. צילום: באדיבות משרד החוץכנס הדיפלומטיה הדיגיטלית של משרד החוץ. צילום: באדיבות משרד החוץ

 
אחד האתגרים של הדיפלומטיה הדיגיטלית עבור משרד החוץ הישראלי הוא לשים לרגע בצד את הנושאים שעמם ישראל מזוהה בקרב אזרחי מדינות ערב – טרור, הסכסוך הישראלי־הפלסטיני וצה"ל - ולהבליט צדדים אחרים שלה. לשם כך, במשרד החוץ נעזרים כאמור בעמוד הפייסבוק “ישראל מדברת בערבית", המנוהל בשפה הערבית כמובן, ובו ניתן למצוא פוסטים המציגים תמונות מחגי ישראל, מהמטבח הישראלי, מאתרים ומשמורות טבע, ממרתונים ועוד. “אנו מנסים לשכנע שהישראלי הוא לא רק ‘חרדי' או ‘חייל', אלא חברה הרבה יותר מגוונת ומרתקת", אומר יונתן גונן, ראש ענף מדיה חברתית בערבית במשרד החוץ. “אנו מנסים לפרק את הסטריאוטיפים, דרך מיתוג חדש של ישראל ודרך יצוא הפן הפורח והיצירתי של ישראל. אנו מציגים מסרים רכים רבים בנושאי תרבות: מוזיקה מזרחית, מאכלים משותפים לשתי התרבויות, פסטיבלים, נופיה של ישראל, סוגיות חברתיות, הצלחתם של מיעוטים בישראל וכדומה. כמו כן, אנו מנסים להיכנס כמה שפחות לפוליטיקה באופן ישיר, אלא להחדיר את המסרים הפוליטיים בצורה מתוחכמת יותר. בתקופה האחרונה אנו שמים דגש על הסיוע של ארגונים ישראליים לפליטים הסורים בארצות היעד שלהם. דגש רב אנו גם שמים על פיתוחים ישראליים, במיוחד בתחום הרפואה, החקלאות והאנרגיה המתחדשת, שמעניינים מאוד את תושבי העולם הערבי".

מתוך דף הפייסבוק ישראל מדברת בערבית. צילום מסךמתוך דף הפייסבוק ישראל מדברת בערבית. צילום מסך

 

האם אתם מגיבים לתגובות הגולשים או מנהלים איתם דיאלוג כלשהו? 
“אנו מגיבים בשם המדינה לתגובות הגולשים, במיוחד כאשר הם שואלים שאלות או מעירים הערות ענייניות. אך אנו גם עונים לאלו המשמיעים אמירות פוגעניות. כאשר גולש ערבי טוען ש'ישראל אינה קיימת', תשובתנו יכולה לנוע בין עובדות היסטוריות (קבלת הכרה מהאו"ם, שורשים יהודיים היסטוריים באזור וכדומה) לבין תשובות עוקצניות והומוריסטיות, כפי שעשינו באחד המקרים: ‘נכון, אנחנו לא קיימים. נעלמנו מעל פני האדמה. אנחנו כבר לא מדינה. מספר תושבינו הוא אפס. ואנחנו כותבים עכשיו את התגובה הזו מארץ שום מקום שבה אנו גרים'". 

"שיתופי פעולה מוצלחים"


במשרד החוץ טוענים שהפעילות במרחב הווירטואלי נושאת פירות. “ככל שהזמן עובר, אנו מרגישים שעבודתנו משתלמת", אומר גונן. “אנו מקבלים עוד ועוד תגובות חיוביות מגולשים ערבים, שלא הכירו עד כה מהי ישראל האמיתית". כך למשל, לדברי גונן, אחד הגולשים טען: “אני נפעם מהעזרה שלכם לאנושות. יש אנשים שמתנדבים לסייע לאחרים ללא תמורה, ומתוך אהבה בלבד, ויש מי שמפוצץ את עצמו בלב העולם והורג מאות אנשים חפים מפשע". אחר כתב: “אני לא מבין איך אחיי הערבים רואים בישראל אויבת". אחר הוסיף: “ישראל היא הלפיד של המזרח התיכון מבחינת יצרנות וחדשנות".

מתוך דף הפייסבוק ישראל מדברת בערבית. צילום מסךמתוך דף הפייסבוק ישראל מדברת בערבית. צילום מסך

 
“אנו מקבלים גם אלפי הודעות פרטיות, חלקן הודעות נאצה, חלקן הודעות פרגון, אך רובן בקשות לקבלת מידע על ביקור בישראל, עבודה בישראל ואפילו הצעות לעבוד בהסברה עבור ישראל", מוסיף גונן. “פונים אלינו גולשים ממדינות המפרץ הפרסי בבקשה להשקיע ואפילו לייבא פיתוחים ישראליים. הם יודעים שישראל היא אומת סטארט־אפ ושיש כאן כוח אדם שעשוי לסייע להם לפתח את מוצריהם. גולשים נוספים מן העולם הערבי מבקשים לדעת כיצד ניתן לקבל פיתוח רפואי כזה או אחר שפותח בישראל. לאחרונה, למשל, המציאה חברה ישראלית מכשיר למניעת נחירות בלילה. גולשות ערביות צחקו שסוף־סוף ניתן יהיה להשתיק את הגברים שלהן, אך היה גם מי שהביע עניין ברכישת המכשיר. במקרים כאלה אנו מנסים לתווך בין הגולשים לבין החברה, והיו כבר שיתופי פעולה מוצלחים שהניבו מכירות".
 

“ללחוץ ידיים זה משעמם"


ישראל כמובן אינה המדינה היחידה שמשתמשת במרחב הווירטואלי לצרכים דיפלומטיים. בכנס הדיפלומטיה הדיגיטלית חשף גוקן יוקל, נציג המרכז לחקר דיפלומטיה דיגיטלית באיסטנבול שבטורקיה, סקר ובו מדד הפעילות הדיגיטלית בעולם. הסקר מדד את פעילות משרדי החוץ במרחב הדיגיטלי וכמה השפעה יש להם, מי מתחזק הכי הרבה חשבונות ומי הכי מדובר ברשת. לפי הדירוג, משרדי החוץ הפעילים ביותר בזירה הדיגיטלית הם בריטניה, צרפת, ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי, הוותיקן, הודו, ישראל, מקסיקו ושווייץ. נציגי מחלקת המדינה האמריקאית, למשל, סיפרו במהלך הכנס על הפעילות שהם עורכים מול הציבור האיראני, ובה הם מציגים ברשתות החברתיות את החגים והתרבות האמריקאית ומנסים להגיע ללבו של קהל היעד למרות המתיחות והעוינות בין המדינות.
 
לדבריו של יוקל, שערך את הסקר, פיגוע הטרור שבוצע באיסטנבול בחודש שעבר, ובו נרצחו שלושה ישראלים, הוביל להתחממות ביחסי ישראל וטורקיה במרחב הווירטואלי. “קשה לומר זאת, אבל פיגוע הטרור גרם לקירוב ביחסים בין אנשים ברשתות החברתיות", אומר יוקל. “אנשים אומרים שזה לא היה רק נגד ישראלים, אלא נגדנו הטורקים. יש עדיין מיעוט שממשיך לצאת נגד ישראל בטורקיה, אבל זה מיעוט ומיד מגנים אותו. בטורקיה יש כ־43 מיליון חשבונות פייסבוק ואינסטגרם, ורוב האנשים פשוט רוצים לחיות את חייהם ומקווים שהיחסים יחזרו לתיקונם".
 
המעבר למרחב הווירטואלי דרש ממדינות רבות להמציא את עצמן מחדש ברשת, לאחר שבמשך מאות שנים הן היו רגילות לדיפלומטיה המסורתית שכוללת טקסים רשמיים, קבלות פנים וצילומים של מנהיגים לוחצים ידיים על רקע דגלים. “כל הצילומים האלה של לחיצות ידיים זה פשוט משעמם", אומר סבסטיאן בוליו ממשרד החוץ הקנדי, ששימש עד לאחרונה שגריר קנדה בתוניסיה בעידן שלאחר מהפכות האביב הערבי. “ניסינו לחשוב איך אפשר להתקרב לאוכלוסייה המקומית ולקרב אותה אלינו", הוא אומר. “לא רצינו עוד טקסים משעממים, אלא סוג של יוזמה שגם תזכה לתשומת לב ברשתות החברתיות".
 
אחד האירועים שהובילו לשינוי בתפיסתו של בוליו היה פיגוע שאירע בתוניסיה במרץ 2015, ובו מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב ירו לעבר אוטובוס של תיירים בבירה תוניס, בסמוך לפרלמנט, והרגו יותר מ־20 בני אדם. אז החליט בוליו להזמין אמני גרפיטי לצייר על חומות השגרירות את העתיד של תוניסיה. “הייתי בטוח שיפטרו אותי, אחרי שהממונים עלי בממשל יראו כתובות בערבית על חומות השגרירות", הוא מספר, “אבל באותה תקופה מתוחה זה זכה ליחסי ציבור רבים והפך ויראלי ברשתות החברתיות".

סבסטיאן בוליו ממשרד החוץ הקנדי בכנס הדיפלומטיה. צילום: באדיבות משרד החוץסבסטיאן בוליו ממשרד החוץ הקנדי בכנס הדיפלומטיה. צילום: באדיבות משרד החוץ

 
הפעילות ההולכת וגוברת של מדינות במרחב הווירטואלי מעלה את השאלה כיצד מדלגים מעל סוגיות רציניות כמו אבטלה, דיור וכלכלה ומצליחים לפנות גם לבני הדור הצעיר. בפינלנד, למשל, לקחו את העניין צעד קדימה והפכו את המדינה לראשונה שמחזיקה בסט אימוג'י ממשלתי רשמי.
 
בין האייקונים שמייצגים את המדינה ישנו טלפון הנוקיה שהומצא במדינה, דמות של חובב רוק כבד המנענע את ראשו בחוזקה בקצב המוזיקה האהובה במדינה, וגבר בתחתונים השותה בירה, על שמה של מילה ייחודית בפינית שפירושה “להיות בבית לבד בתחתונים ולשתות בירה".
 
“המותג שלנו לא השתנה במשך שנים", מספר פטרה תיאמן ממשרד החוץ בפינלנד. “נתפסנו כקרים ולא יותר מזה. חשבו עלינו במונחים של קור, אוויר נקי ואיכות חיים, אבל נקשרנו לדברים כיפיים ורכים ורצינו לשנות את תדמיתנו. הבנות שלי בנות 14 ו־17, והאימוג'י זה מה שמדבר אליהן. זו השפה שלהן, והתדמית מתקבעת בגיל צעיר. לא האמנו שלפנינו לא היה אימוג'י לאומי, והיינו בלחץ להיות הראשונים. זה היה תהליך מרתק לבחור את האימוג'י כי איך אפשר לתייג חברה רב־לאומית ולבחור כמה סמלים שייצגו אותה? במאי אנחנו נשחרר אימוג'י לאומי רשמי של קיץ כדי לעודד את האנשים שלא רק קר וחשוך אצלנו".