כמו שהדברים נראים כרגע, יצחק (בוז'י) הרצוג ייצא מהתמרון הזה חבול, מרוט, מושפל ונטול סחורה. אם יש דבר אחד שבוז'י למד מביבי זה איך לאכול כמה שיותר דגים סרוחים ולהיות מגורש מהעיר. המשא ומתן על כניסה לממשלה נולד בחטא, חי בחטף, ימות מוות מכוער וייקבר קבורת חמור. אלא אם כן תהיה הפתעה של הרגע האחרון מהכיוון של נתניהו, שתפיח סוג של משב במפרשיו הנפולים של הרצוג. תנוחו, זה לא יקרה.



עכשיו כבר ברור שכל הפרסומים בעמודים הללו על המו"מ המפורט והאינטנסיבי שהתנהל בין נתניהו להרצוג בשנה האחרונה היו מדויקים, למרות הכחשותיו הנמרצות של הרצוג. כולל הפרסום מספטמבר 2015 על העובדה שלהרצוג הוצע תיק הביטחון, "במחצית השנייה של הקדנציה". מכיוון שאנחנו מתקדמים לעבר נקודת המחצית, הרי שגם במתווה הנוכחי יכול הרצוג לקוות להפוך לשר הביטחון בעוד חצי שנה פלוס מינוס. השאלה אם יימצא בטל־דרס קטן מספיק למידותיו.



במקום להתמקח עם נתניהו חודשים ושנים, הוא היה צריך להציב דרישה ברורה, חד משמעית ותקיפה אחת, להניח אותה על השולחן של ביבי ולנתק מגע. אבל זה מנוגד לאופי של הרצוג. הוא עסקן בנפשו, הוא פעיל־יעיל, מתרוצץ לנצח סביב משהו, או סביב עצמו, מוחו קודח בתרחישים ובמזימות גם בשנתו וכל הממבו־ג'מבו הזה מוביל אותו בדיוק למקום שאליו הגיע השבוע: תחתית החבית.



נכון לעכשיו, התנאים שהציב הרצוג (על דעתו של איתן כבל) לכניסה לממשלה הם אלה: סוג של הקפאה שקטה בשטחים, או לפחות זכות וטו למחנה הציוני בכל הקשור להתנחלויות. זכות וטו למחנה הציוני בחקיקה. אי הצבעה למען מתווה הגז הנוכחי. שיתוף מלא בנושא הכלכלי. אה, וגם תיקים. לא רק חוץ וכלכלה, אלא "דבר מה משמעותי נוסף", זאת אומרת ביטחון.



במקומם של הרצוג, כבל, יחימוביץ׳, פרץ ולבני גם - הייתי מניח לפתחו של נתניהו הצעה מעניינת: זכות וטו בהתנחלויות וחקיקה, פלוס תיק התקשורת. כן, התקשורת. בואו נבחן את נתניהו בבטן הרכה שלו. מה שביבי מעולל לשרידיה של התקשורת החופשית במדינה הזו יכתים את הדמוקרטיה הישראלית עוד הרבה לאחר שהוא עצמו לא יהיה כאן.



אם נתניהו היה נלחם נגד חמאס כמו שהוא נלחם להשגת שליטה מלאה בתקשורת (וחיסול מוקדי ההתנגדות), חאלד משעל כבר היה מתגייר מזמן. בואו נקבע את התקשורת כקו פרשת המים. כרגע, מבחינת המחנה הציוני, היא חשובה יותר מהביטחון. נדמה לי שמשה (בוגי) יעלון עושה בתיק הביטחון, בראיית המחנה הציוני, עבודה לא רעה בכלל. רוצים להציל לעצמכם את הג'ובים? תצילו קודם את הדמוקרטיה.