שר החקלאות, אורי אריאל, התייחס הערב (חמישי) לפרשת הרחפן שהעניק לראש ממשלת רוסיה, דמטרי מדבדב, בעת ביקורו בישראל: "זה לא לפי הספר, שלא תהיה אי הבנה, אני לא בא לנסות ולחפות. היה פה רגע של שמחה, של התרוממות רוח ושל אווירה טובה. חוזה גדול, עניין גדול, ראש ממשלת רוסיה, מעצמה בינלאומית. לכן היתה הערה של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא אחזור על זה".

אריאל הסביר את הרקע לאירוע: "אנחנו במציאות של חתימה על חוזה של כ-11 מיליארד דולר בכמה שנים עם רוסיה. המקום היחיד שראש הממשלה מדבדב הגיע אליו זה אלינו לראות את פלאי החקלאות. יש שם רחפן שיודע לצלם, לאתר וכולי, ראיתי שהוא מתלהב אז שאלתי את המנכ"ל: 'אפשר לתת לו את זה?' אז הוא שואל את אנשי וולקני והם אומרים לו כן. וכזה זה מתגלגל".

לדבריו אינו מבקר את עובדי המרכז הוולקני אלא מספר את העובדות. "ההשתוללות היא לא בגלל הרחפן, כל הסיפורים של 'אולי יש מצלמות', הם ידעו שאין מצלמות כי הם פירקו. עשו סיבוב עליי בגלל דברים אחרים לגמרי. הרקע הוא ההחלטה שלי שוולקני יעבור לצפון. מהם רבים שגרים במרכז ולא רוצים, משתמשים בכל דבר שאפשר כדי ליירט את האפשרות שיעברו לצפון".

למרות הביקורת שנמתחה על התנהלותו, לדברי אריאל ראש הממשלה, בנימין נתניהו לא נזף בו בעקבות המקרה, אלא "היה סוג של דיבור". 

שר החקלאות אורי אריאל. צילום: יצחק הררי, פלאש 90שר החקלאות אורי אריאל. צילום: יצחק הררי, פלאש 90

ממכון וולקני נמסר בתגובה: "כפי שנראה בווידאו, השר אריאל ומנכ"ל משרד החקלאות העניקו את המסוק לממשלת רוסיה, ללא כל מעורבות של חוקרי המכון וולקני וללא אישורים מהגורמים המוסמכים. הדברים קיבלו אישור בהמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה לנזוף בשר ולנקיטת הליך משמעתי כלפי המנכ"ל".

המתנה והסערה

כזכור, באירוע שהתרחש בחודש שעבר אירעה תקרית דיפלומטית כאשר השר אריאל העניק במתנה לראש ממשלת רוסיה רחפן מתקדם בשווי 200 אלף שקל. לאחר מכן התברר כי מדובר ברחפן מתוצרת החברה הספרדית אלפא, המייצרת כלי טיס בלתי מאוישים. הרחפן נמכר למכון וולקני שבאחריות משרד החקלאות. ברחפן זה לפי המפרט שמופיע באתר החברה הספרדית מותקנת מצלמה תרמית מתוצרת החברה האמריקאית הגדולה פליר. רוב המצלמות התרמיות של החברה משמשות לצרכים צבאיים ומותקנות כ"מטען ייעודי" במזל"טים.

יודגש כי בשנתיים האחרונות מטילות ארה"ב ומדינות נאט"ו עיצומים על מכירת ציוד צבאי, טכנולוגיות רגישות ואף ציוד לשימוש כפול (צבאי ואזרחי) על רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים.

על פי המקובל ביצוא הביטחוני של ארה"ב, מדינות נאט"ו וגם ישראל, ציוד צבאי או דו־שימושי שבו יש גם רכיבים של מדינות אחרות אינו יכול להיות מיוצא למדינה שלישית בלי אישור של היצרן המקורי ומדינת האם.