חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שהופרשה היום (רביעי) מתוך מפלגת ישראל ביתנו, התראיינה לגלצ וסיפרה: "לרגע לא התחננתי, לא על העתיד הפוליטי שלי או על מקומי בכנסת אם וכאשר. באתי מתוך ידיעה ברורה מה יהיו התוצאות. אפילו האופוזיציה קיבלה איומים מהקואליציה ולכן נמנעה מלהגיע לוועדה. אנחנו יכולים להסתכל על האנשים שמתיימרים להחליף את השלטון ולייצג כביכול פוליטיקה חדשה, שבעצם מונעים בעיקר מדילים בין היו"ר שהיום הוא כביכול המועמד המתאים ביותר בעיני הציבור לראשות הממשלה. דיל בינו לבין איווט שהביא אותו להרים טלפונים לחברי המפלגה, שאחר כך התקשרו אליי והתנצלו שקיבלו הוראה לא להגיע לוועדה. ח"כים הפכו לרובוטים של השיטה".
על תוצאת הדיון אמרה: "ידענו שהאופציה על השולחן וידענו מה המשמעות שלה. מה שכן, עד היום אף אחד לא השתמש בסעיף הזה חוץ מישראל ביתנו. כל הרעיון של הסעיף הוא למנוע חבירה של ח"כ שיוצא מהמפלגה שלו, מהסיעה שלו, מלהתחבר לשלטון בעבור טובות הנאה. זה מה שעומד בבסיס חקיקת החוק. לא דובר שם על חברי כנסת מצפוניים שעוזבים כאשר המפלגה היא זו שבוגדת בהבטחות ומשנה את הכיוון. במקרה שלי קרה ההפך מהרציונל של החוק. מה שאנחנו מצאנו זה מפלגה שבה באים ומדיחים ח"כ, דבר שאומר שהוא לא יוכל לרוץ".
לאור העובדה שצפתה את התוצאות, הסבירה באיזה גישה הגיעה לדיון: "באתי לדיון במטרה אחת: לשים מראה על חברי הכנסת. שהציבור יראה עם מי יש לו עסק. איך הפכו נבחרים להיות רובוטים של השיטה, של המערכת, של הקואליציה הדורסנית. בין היתר ח"כים שבחרו להיות אלו שיאוימו בנשק הזה בעתיד אם יעזו לעשות צעד כמו שלי. השתמשו בי למען יראו וייראו".
"יש דרכים נוספות להפרדות, אבל זו הדרך הקיצונית בה בחרה ישראל ביתנו. יש דרך שקוראת כל הזמן בכנסת: הפרדויות בהסכמה. יש גם הזדמנות לפרוש מטעמי מצפון עבור אלו שמתוך מצפון לא יכולים להתקרב לשלטון, מוותרים על האופציה לחוקק ולהוביל ועדה, כי היא סוג של הצגה. כי אם הנושאים החברתיים בגינם נכנסתי לפוליטיקה, שהבטיחו לי אור ירוק לגביהם כשבאנו לבחירות האחרונות, כשהמפלגה גירדה את אחוז החסימה, כשהובטח לי שהחברתי ילך יד ביד עם המדיני. ואז אני מגלה שמתנהל מו"מ מתחת לאפי, שלא הייתה בו דרישה חברתית אחת. אני יודעת את זה כי חברי מפלגות אחרות עדכנו אותי באופן שוטף מתוך המו"מ.
עוד תיארה את תכניותיה לעתיד: "מה שעומד בפני זה או לעזוב את הכנסת ולהשאיר את האופציות שלי פתוחות, או להמשיך לקדם את אותם חוקים שלי שעברו כברת דרך, שזה מה שבכוונתי לעשות. כשיהיו בחירות, אני חושבת שאני מעדיפה להגיע לציבור ולהגיד לו אתה תחליט אם אני ראויה להיות בכנסת. אם ירצה הציבור הוא יפטר אותי בבחירות הבאות. אני אומרת דבר פשוט: אנחנו נפגש בבחירות. אני שלמה עם מה שעשיתי. בנקודה שבה אתה צריך להעדיף את טובת המפלגה או את טובת הציבור, אין בכלל דילמה. טובת הציבור תשאר מעל הכל".