על רקע הדיון בחוק הגיוס החדש שיובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה בשבוע הבא, התקיימו בשבועות האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והמפלגות החרדיות מגעים על הקדמת הבחירות. על פי מקור בכיר במערכת הפוליטית, בשבועות האחרונים ערכו ראשי הסיעות החרדיות פגישות דחופות עם נתניהו, וזאת במטרה לתאם תאריך לקיום הבחירות, שמועדן הקבוע בחוק הוא בסוף אוקטובר 2019.

על אף הקולות המגיעים מסיעת יהדות התורה, הקוראים להתנגד לחוק הגיוס ואף לפרוש מהקואליציה אם יאושר, ישנה הבנה בסיעה החרדית כי פרישה מהקואליציה והפלת הממשלה על בסיס חוק הגיוס יביאו בהכרח לחיזוק כוחו של יו”ר יש עתיד יאיר לפיד בבחירות הקרובות ולהיחלשותם במשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות.

על פי גורמים בכירים במערכת הפוליטית, ראש הממשלה איננו מעוניין כרגע לפרק את הממשלה ולהכריז על בחירות, בין היתר כדי לאפשר לליכוד להתמקד בבחירות ברשויות המקומיות באוקטובר. 

אולם העברת חוק הגיוס ומיד אחר כך הכרזה על בחירות יאפשרו לנתניהו להציג הישג בקרב הקול החילוני וימנעו את התחזקותו של לפיד. חברי הכנסת החרדים מצדם יוכלו להציג לציבור שלהם כי הסירו את הסעיפים הבעייתיים מהחוק, ובכל מקרה החוק אינו מדבר על גיוס תלמידי ישיבות בשלוש השנים הקרובות.

בשיחות בין נתניהו לראשי יהדות התורה הועלו תאריכים אפשריים לקיום הבחירות לאחר העברת החוק. בפגישה עם יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני, דובר על הקדמת הבחירות לאמצע מרץ. בשיחות עם יו”ר אגודת ישראל, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, דובר על הקדמתן לחודש מאי.

כך או כך, הצדדים מבינים כי ללא העברת חוק הגיוס החדש אין לממשלה הנוכחית יכולת הישרדות. ח”כ גפני, המחזיק בעמדה המתונה יותר כלפי החוק, עסק בשבועות האחרונים בניסיונות שכנוע במחוזות המפלגה השותפה, כדי להראות שיש היגיון לתמוך בחוק עם שינויים בסעיפים השונים. גם בש”ס מחזיקים בעמדה זו, והשר אריה דרעי סבור כי בכוחן של ש”ס ודגל התורה להתוות את הדרך לקראת אישור החוק.