המשימה החשובה ביותר שעומדת בפני ח"כ יריב לוין בתפקידו החדש כיו"ר הכנסת ה-23 היא להחזיר את אמון הציבור בבית המחוקקים הישראלי, אמון שנפגע אנושות בעקבות משבר פוליטי מתמשך ששיתק למעשה את עבודת הכנסת במשך כשנה וחצי. סקרי דעת קהל שפורסמו במהלך השנה האחרונה הציבו את הכנסת, ביחד עם המפלגות, בתחתית דרוג אמון הציבור. לפי דוח אחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הממשלה והכנסת זוכות לאמון דומה של 30% בלבד מבין הציבור היהודי, ולציון נמוך עוד יותר בקרב הציבור הערבי - 28% לממשלה ו-24% בלבד לכנסת.
אחת הדרכים לכך תהיה בדוגמה אישית, בקיצוץ בהוצאות הכנסת, בשכר הח"כים ובמניעת מיזמים ראוותנים, למשל בתחום הבנייה. בשל רצף מערכות הבחירות וחוסר היכולת להרכיב ממשלה הכנסת נקלעה לשיתוק עמוק ומתמשך. ועדות הכנסת לא תפקדו, החקיקה נעצרה, רפורמות לא קודמו מה שלא הפריע לסולם השכר של הח"כים להתעדכן כלפי מעלה למורת רוחו של הציבור.
לוין יצטרך להתניע מחדש את עבודת הכנסת שתפעל לא רק תחת מגבלות הקורונה אלא גם תחת מגבלות ההסכם הקואליציוני לפיו בחצי השנה הראשונה לפעילות הממשלה היא תעסוק אך ורק בנושאים הקשורים לקורונה. אחת המשימות הראשונות תהיה בהקשר זה להעביר בדחיפות תקציב מדינה.
יריב לוין מגיע לכס יו"ר הכנסת מעמדה של מקורב ביותר לראש הממשלה, מה שמבטיח לנתניהו כי לא ימצא מולו בלשכת יו"ר הכנסת יו"ר לעומתי אבל הניסיון מלמד שלא תמיד יש חפיפה בין האינטרסים של הרשות המחוקקת למבצעת והיותה של הכנסת גוף מבקר את פעולות השלטון דווקא מחייבת לפעמים מחלוקות.
הכנסת התפארה תמיד בכך שהיא "בית זכוכית" ושהיא נגישה לכל חלקי הציבור אלא שעידן הקורונה מציב קשיים רבים על תפקוד הכנסת ולוין יצטרך להמציא את הכנסת מחדש עם כל ההתאמות הנדרשות.