ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב היום (ראשון) באולם 317 בבית המשפט המחוזי בירושלים לדיון הקראת כתב האישום נגדו. לראשונה בתולדות המדינה, ראש ממשלה מכהן עומד לדין. בטרם הדיון נשא נתניהו דברים, וטען כי "גורמים בפרקליטות תופרים לי תיקים". נתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת שלושה תיקים - תיק 1000 (טובות הנאה מאנשי עסקים), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).
17:40 - היועמ"ש מנדלבליט: "נמשיך לפעול ללא מורא, כולם שווים בפני החוק"
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר הודעה לתקשורת, בה כתב: "בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתח היום משפטם של ארבעה נאשמים, בהם ראש הממשלה, בפרשות 1000, 2000 ו-4000. התביעה הכללית תנהל את ההליך בתיק זה כמו בכל תיק אחר - באופן מקצועי וענייני ובין כותלי בית המשפט בלבד. ישראל היא מדינת חוק. משכך, בית המשפט הוא המקום להשמעת טענות הצדדים, להצגת ראיות התביעה, ולבחינה מדוקדקת של כל טענות ההגנה. שם ורק שם יוכרע דינם של הנאשמים".
"אנו נמשיך לפעול ללא מורא, גם אל מול הניסיון המופרך לייחס לרשויות אכיפת החוק שיקולים לא ענייניים, ניסיון שאותו יש לדחות מכל וכל. נמשיך לפעול בהגינות ומתוך העיקרון שהכל שווים בפני החוק; זו מחויבותנו לאזרחי מדינת ישראל", סיכם את דבריו.
16:03 - תם הדיון בעניינו של נתניהו בבית המשפט
הסתיים הדיון הראשוני בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו. השופטים הודיעו כי הדיון הבא במשפט ייערך ב-19 ביולי, למרות בקשתם של פרקליטיי נתניהו לדחייה רחוק יותר.
15:50 - דברי הפתיחה של התובעת בתיק
עורכת הדין ליאת בן ארי, התובעת בתיק, נשאה את דברי התביעה. היא אמרה: "הצענו לנאשמים שתי אפשרויות: לבוא לקחת החומר או להעביר אותו ללא עלות. כולם בחרו באפשרות השנייה".
"אם היו מתחילים עכשיו הייתי אומרת שצריך לפחות שלושה חודשים" הוסיפה בן ארי, "אבל התיק הזה לא נולד היום. ב-28 לפברואר 2019 החליט היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, עברו מאז כבר שנה וארבעה חודשים. אבקש שכבוד השופטים יקבעו מועד להוכחות מוקדם ככול האפשר. זהו האינטרס הציבורי".
15:45 - דברי הפתיחה של סנגוריי נתניהו
עורך הדין מיכה פטמן, אחד מסנגוריו של ראש הממשלה, נשא את דברי הפתיחה של ההגנה בתיק, והודיע כי "הנאשם קרא את כתב האישום והבין אותו". עוד אמר פטמן כי הם ממתינים להחלטתם של ועדת ההיתרים בעניין ההוצאות המשפטיות ולכן הייצוג עדיין לא הוסדר באופן מלא. זמן קצר לאחר מכן, עמית חדד עלה לדבר במקומו.
עו"ד חדד: "שמעתי שדיברו על הפרשות כאילו מדובר בחלקים נפרדים. אנחנו רואים רצף מסוים בשלוש הפרשות, אנחנו חייבים ללמוד את כל התיק כמקשה אחת ולכן הזמן קריטי. חייבים זמן כדי להתכונן".
עו"ד פטמן אמר כי: "חומרי החקירה מתחלקים למספר ראשים. הראש הראשון אותה ליבת חומרי החקירה שהתקבלה. בתיק 4000 למעלה מ-30 אלף עמודים ותיק 100 ו2000 מחזיקים עוד כמויות אדירות של חומר".
עוד אמר פטמן: "משרדים אחרים בילו כחודשיים רק בשביל הנקדה הזו. אנו מקבלים כמויות גדולות של תמלילים ווידאו ואודיו יש חשיבות עצומה לעבור על הדברים. אנו כולנו מכירים מכירים שמילה אחת שתומללה לא נכון עושה את ההבדל. זה מאות שעות עבודה. יש גם חומרים שעוד לא קיבלנו. אני לא יודע אם חברי משכו. יותר מכך אנחנו כבודכם, היצוג של ראש הממשלה לא הוסדר סופית. אנו מחכים על החלטת וועדת ההיתרים ויש לה השלכה להיקף הייצוג של ראש הממשלה כי אנו מעוניינים להוסיך עורכי דין נוספים".
עו"ד עמית חדד: "שמעתי את הדיון. ממש במשפט אחד אני שמעתי שניסו לדבר על הפרשות כאילו שהם נפרדים ולא קשורים אחד לשני. הפרשות האלו יש בהם רצף מסויים. רוצים לבוא ולחשוב שאנו מתחילים ב1000 ואז 4000 זה לא נכון. חייבים ללמוד את כל התיקים כמקשה אחת. לכן הזמן הוא כאן קריטי".
15:15 - המשפט נפתח
משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נפתח, זאת לאחר שהוא סירב להתיישב על ספסל הנאשמים עד שהעיתונאים ואנשי התקשורת הנוכחים יצאו מהאולם.
15:07 - ראש הממשלה בנימין נתניהו מתייצב לתחילת משפטו
עורכי דינם של הנאשמים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - רה"מ, שאול אלוביץ' ונוני מוזס - אישרו כי הם מבינים את כתב האישום שהוקרא בנוכחותם בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בפתח משפטו אמר נתניהו: "בשנים האחרונות מצאו פטנט חדש - גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו לחבורת רק לא ביבי כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים. המטרה היא להפיל ראש ממשלה חזק מהימין ולהרחיקו מהנהגת המדינה למשך שנים רבות. לא אכפת להם אם יבוא פודל צייתן מהימין, כאלה תמיד יש, אבל אני לא פודל, אני לא מוכן לפנות ישובים, ולכן צריך להפיל אותי".
עוד אמר רה"מ: "שמעתי את אלשיך מדבר בצדקנות, אותו אלשיך שעבר עבירה פלילית כשהדליף בשידור חי מהחקירות בענייני וטפל עליי עלילת שווא כאילו שלחתי חוקרים פרטיים לעקוב אחריו. הוא מזכיר רוני אחר, רוני ריטמן, שטען שאני הוא זה ששלח את הקצינה שהתלוננה נגדו. אלה האנשים שהובילו את החקירות. הן זוהמו ונתפרו מהרגע הראשון. הניסיון להפיל אותי ואת הימין הגיע לשיא בשנה האחרונה. פעמיים התערבה חבורת רק לא ביבי בבחירות. ערב הבחירות באפריל 19 פורסם כתב החשדות נגדי. ערב הבחירות במרץ הם שוב התערבו, והגישו כתב אישום. באולפנים כבר חגגו. עשו הכל כדי שלא אעמוד פה היום כראש ממשלה אלא כפוליטיקאי מובס. אבל אזרחי ישראל, אתם הרבה יותר חכמים ממה שהחבורה הזו חושבת עליכם, עלינו. נתתם לליכוד יותר קולות מכל מפלגה בתולדות המדינה".
לדבריו, "זו הבעת אמון עצומה בי והבעת אי אמון עצומה בהם, בכל מי שתפר את כתב האישום הזה. לכן אני ניצב פה בגב זקוף ודורש: גלו הכל, חשפו הכל. אנשי התקשורת, אתם רוצים לצלם אותי על ספסל הנאשמים, אבל אני רוצה שהציבור יידע את כל האמת ומבקש שקיפות. מבקש שהכל ישודר בשידור חי ולא מצונזר. הציבור צריך לשמוע הכל, ולא דרך המסננת המעוותת של כתבי החצר של הפרקליטות. ביום חמישי אחד מהם (דרוקר) ערך נגדי משפט שדה בטלוויזיה, בסגנון סובייטי. זה דבר חסר תקדים".
ראש הממשלה אמר כי הוא מציע פתרון: "שהכל ישודר מלא מלא. בלי עריכה ובלי מריחה. אני דורש שייחשף המסמך המטלטל ששלח משרד המשפטים למבקר המדינה ב-2017. אותו משרד שחתם על כתב האישום של מסמך ובו קבע שלא נפל רבב בהחלטותיי בנושא המרכזי בכתב האישום. בכל מיני תירוצים המסמך הזה, שמפרק להם את התיק, לא מגיע אליכם, אזרחי ישראל".
הדיון התקיים באולם נשיא בית המשפט המחוזי, אהרן פרקש, שבו נערך גם משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. ראש ההרכב, השופטת פרידמן פלדמן, אף ישבה בהרכב במשפטו של אולמרט בהליך המשכי בבית המשפט המחוזי.
ההליך המשפטי הינו ייחודי לא רק מעצם בכירותם ועוצמתם הפוליטית והכלכלית של הנאשמים, אלא מעצם התנאים המיוחדים בהם ייערך הדיון. בין היתר, הוטלה הגבלה על מספר המשתתפים באולם המשפט, שידור לאולמות סמוכים בטלוויזיה במעגל סגור, הגבלת מספרם של עורכי בדיון וההנחיות האבטחה והנהלים בהם שמירה על מרחקים.
למעשה, זהו מעמד היסטורי שבו, לראשונה בתולדות המדינה, ראש ממשלה מכהן עומד לדין בעת מילוי תפקידו. יחד עימו התייצבו שלושה נאשמים נוספים, דמויות מוכרות ומשפיעות בשוק התקשורת בישראל – ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה והמו"ל של קבוצת "ידיעות אחרונות", שאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בקבוצת "בזק" ובתוכה אתר האינטרנט "וואלה", ורעייתו איריס.
שלושת התיקים שעמדו על סדר היום:
פרשת וואלה־בזק - תיק 4000: האישום – שוחד, מרמה והפרת אמונים. ראש הממשלה נאשם כי לחץ על שאול אלוביץ', הבעלים דאז של החברות בזק ויס וכן של אתר האינטרנט וואלה, לדאוג לסיקור אוהד עבורו באתר. בתמורה פעל נתניהו להעניק לו הטבות רגולטוריות שהניבו לו תועלת כלכלית, שערכה נאמד במאות מיליוני שקלים - על חשבון הקופה הציבורית.
שיחות נתניהו־מוזס - תיק 2000: האישום – מרמה והפרת אמונים. ראש הממשלה נאשם כי ניהל שיחות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס במטרה להגיע להסכמות שלפיהן מוזס ידאג לסיקור אוהד לנתניהו לקראת הבחירות, ובתמורה ידאג ראש הממשלה להקטין את תפוצתו של "ישראל היום" שבבעלות מקורבו שלדון אדלסון - ובכך יסייע לעיתונו של מוזס להתחזק.
פרשת המתנות - תיק 1000 האישום – מרמה והפרת אמונים. ראש הממשלה נאשם שקיבל מתנות בשווי של כ־700 אלף שקל – בעיקר סיגרים ובקבוקי שמפניה - מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. בתמורה פנה ראש הממשלה לממשל בארה"ב בבקשה להאריך את הוויזה למילצ'ן, פנה לשר האוצר דאז יאיר לפיד בבקשה להעניק הקלות מס למילצ'ן וביקש ממנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר לסייע למילצ'ן בענייני רגולציה.
התומכים: "ברגע האמת באים לחלץ את נתניהו"
הדרמה המשפטית שהתקיימה בבית המשפט המחוזי בירושלים ושבמרכזה נמצא ראש הממשלה הוציאה אנשים רבים לרחובות. פחות משעה לפתיחת הדיון הראשון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התאספו אלפי מפגינים, בעד ונגד נתניהו, מחוץ למעון ראש הממשלה בבלפור וסמוך למתחם בית המשפט המחוזי בירושלים.
המשטרה הקצתה מראש מתחמים נפרדים למפגינים שהגיעו בהמוניהם לאזור על מנת למנוע התחככויות מיותרות. מהמשטרה נמסר כי "משטרת ירושלים מבקשת להישמע להוראות השוטרים במקום על מנת לאפשר שמירה על שלום הציבור ובטחונו".
תנועת הדגלים השחורים מסרה כי "המתקפות חסרות הרסן על מערכת המשפט הן הסיבה להנפת הדגלים השחורים בכל הארץ היום. נאשם בפלילים אינו ראש הממשלה שלנו. נאשם שמסית נגד מערכות הצדק והחוק אינו ראש הממשלה שלנו, נאשם שמסית נגד חצי מהעם אינו ראש הממשלה שלנו. זהי עמדה מוסרית שנכונה לכל יום וכל שעה- ללא קשר לסיטואציות פוליטיות. נמשיך להלחם ברחובות עד שמדינת ישראל תחזור לפסים". בהפגנת הדגלים השחורים לוקחת חלק גם השחקנית אורנה בנאי, שאמרה: "אנחנו כאן כי אנחנו בעד מערכת המשפט בישראל, אנחנו בעד מערכת אכיפת החוק בישראל".
"בחירת השופטים היא מלאכת מחשבת"
אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי וצאוורון לבן מבכירי עורכי הדין, הסביר על השיקולים של הרכב השופטים: "בחירת הרכב השופטים לתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה ובכלל היא מלאכת מחשבת. כאשר בוחרים הרכב צריך לבחור על בסיס כמה פרמטרים פניות למשימה היא אחת מהם, אחרים הם ניסיון ומקצועיות. תיק דגל שכזה יצטרך להיות מטופל ביעילות ומהירות כאשר סביר להניח שהדיונים יהיו כמעט מדי יום, ההרכב שנבחר בנוי לטפל בתיק זה ואכן היה בהרכבים בתיקי עבר מעיין אלה. בכל הנוגע לתיקי הצאוורון הלבן וגם לגבי גזירת העונש בסוף ההליך, ניתן רק להתבונן לראות השקפות עולם והלכי רוח שונים.
"כאשר מדובר כאן על תיק בעל היבטים תקדימים כמו סיקור אוהד מאתר חדשותי ובעבירות של הפרת אמונים ושוחד אין כאן הכרעות בנוסחה מתמטית, ויש מקום נרחב לשיקול הדעת על כן לזהות השופטים המשובצים יש משקל. מאחר וכל החלטה ואמירה תימדד בקפידה ותיבחן הרצון המובהק לחקר האמת יקבל משנה תוקף יתכן ואף יעשו שאלות הבהרה וקו יותר אקטיביסטי בשביל להדד שאלות וסוגיות מתןך התיק. מאחר והשופטת כבר עמדה במעמד מעיין זה כאשר הייתה בהרכב בתיק טלנסקי ניתן להניח שהיא ושאר ההרכב יהיו יודעים למשמעות הרבה והמורכבות בכל הנוגע ללחץ התקשורתי ולציפייה להחלטותיהם מבחינה ציבורית".
הרכב השופטים שידון בתיקי נתניהו: רבקה פרידמן פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם
בראש ההרכב עומדת השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ולצידה השופטים משה בר-עם ועודד שחם. את לימודיה המשפטיים סיימה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1981. לאחר מכן התמחתה משך שנתיים והוסמכה כעורכת דין ב-1982. ב-1987 נכנסה לפרקליטות המדינה וב-1994 מונתה כשופטת בית משפט השלום בירושלים. בשנים 2004-2012 שימשה כסגנית נשיאה של בית משפט השלום בירושלים. בינואר 2012 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט מחוזי ירושלים.היא הייתה חלק מההרכב שהרשיע את אהוד אולמרט בפרשת "מעטפות הכסף".
השופט משה בר-עם (60), סיים ב-1978 את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון על שם דנמרק.לאחר שהתגייס לצה"ל יצא לקורס קצינים וסיים את השירות כעבור 4 שנים. לאחר הצבא החל את לימודיו המשפטיים וסיים אותם, בהצטיינות, באוניברסיטה העברית בירושלים. באוגוסט 1998 נבחר לכהן כרשם בבית משפט השלום בבאר-שבע. באוגוסט 2000 נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום במחוז הדרום. ב-2006 סיים בהצטיינות לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת חיפה. במאי 2011 מונה לכהונת שופט בפועל ורשם בית המשפט המחוזי ירושלים. באוגוסט 2012 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים.
השופט עודד שחם (56), סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר תיכון הריאלי בחיפה ב-1982. לאחר מכן התגייס לצה"ל שם שירת בחיל התותחנים. בשנת 1992 סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1992-1993 התמחה אצל הנשיא שמגר בבית המשפט העליון ובמשרד עו"ד. לאחר שהוסמך כעורך דין עבד כשלוש שנים בתור שכיר עד שבשנת 1996 עבד כעוזר משפטי של השופט תיאודור אור בבית המשפט העליון, תפקיד אותו עשה משך שלוש שנים. ב-1999 הצטרף לפרקליטות המדינה ועבד במחלקה הפלילית.ב-2001 עבד כאוסף חומר בוועדת החקירה הממלכתית לבירור הריגת אזרחים ערביים שהשתתפו בהתנגשויות עם כוחו הביטחון באינתיפאדה השניה באירועים של אוקטובר 2000.ב-2001 כיהן כרשם בבית המשפט העליון משך שלוש שנים עד שמונה לכהונת שופט של בית משפט שלום. באוגוסט 2012 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים.
מן הצד של הפרקליטות מובילה את התיק ליאת בן ארי המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. בן ארי הובילה במהלך הדיונים קו ניצי יותר כלפי חומר הראיות. לאחרונה תוגברה שוב האבטחה סביבה. את דרכה בפרקליטות החלה בשנת 1998, לפני כן עבדה כסניגורית במשרד עורכי דין פרטי. היא ייצגה את המדינה בתיקים שעסקו במרמה ושחיתות שלטונית ובהם תיק דוד אפל ותיק הולילנד. לצד עו"ד מיכה פטמן יוביל את התיק עוה"ד עמית חדד שהיה מייצגו גם במהלך השימוע. את בני הזוג אלוביץ מייצגים עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר. עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מייצגות את נוני מוזס. לכל אלו יתלוו עורכי דין זוטרים יותר מאותם משרדים.