ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת כי נשיא בית המשפט העליון יבחר על ידי הכנסת. הצעת החוק אושרה אתמול על ידי נשיאות הכנסת להנחה על שולחן הכנסת כדי להתחיל בהליכי החקיקה.

הצעת חוק דומה הגיש בכנסת ה-20 שר המשפטים אמיר אוחנה. על פי ההצעה, הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון לכנסת ייעשו בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה. 

לדברי המציע, "דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות - איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת". 

כמו כן, מתקנת הצעת חוק זו את המצב הקיים לפיו מתמנה נשיא בית המשפט העליון עד לגיל פרישתו. על מנת להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות יישומם של כללי מנהל תקין, וכן על מנת לעודד פלורליזם מחשבתי וריבוי דעות בבית המשפט העליון, מציע ח"כ סמוטריץ' כי נשיא בית המשפט העליון יתמנה לתקופת כהונה קצובה של חמש שנים בלבד. 

בצלאל סמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני)

עקב השינויים שהצעת החוק מבקשת לקיים, מוצע להחזיר את ההגבלה על בחירת נשיא לעליון, בכך שיוותרו לפחות שלוש שנים עד פרישתו (ביטול התיקון שנקרא "חוק גרוניס").

עוד מוצע כי בנוסף למועמדים מקרב שופטי בית המשפט העליון, יושב ראש הכנסת יוכל להציע מועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שאינם מכהנים כשופטי בית המשפט העליון, ובלבד שעומדים הם בתנאי כשירות מסוימים ואך ורק כשאין מינימום שני מועמדים לתפקיד. 

מתן סמכות זו ליושב ראש הכנסת מחייבת תיקון בחוק-יסוד: השפיטה, שכן בדרך זו ניתן למנות משפטן שאיננו שופט לשופט בית המשפט העליון ולנשיא בית המשפט העליון על פי בחירת הכנסת. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בימים אלה, הצורך בהסדרת הליך ראוי לבחירת נשיא בית המשפט העליון, הפך נחוץ אף יותר. זאת משום שאמון הציבור במערכת המשפט, ובעיקר בבית המשפט העליון, הולך ויורד". 

"בהיות נשיא בית המשפט העליון גורם בעל השפעה ומשמעות רבה במדינה, מניהול סדרי הדין בבית המשפט העליון ועד הטמעת מדיניות ורוחה של מערכת המשפט, ראוי כי ייבחר בהליך מיוחד ודמוקרטי ככל הניתן, ויוחלף בכל פרק זמן קבוע. במרבית הדמוקרטיות בעולם נהוגה שיטת בחירת שופטים המשקפת באופן נאמן יותר את רצון הציבור והשקפותיו, בין בדרך של בחירה ישירה על ידי הציבור ובין בדרך של בחירה באמצעות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת ואילו בישראל כלל השופטים מתמנים על ידי הוועדה למינוי שופטים בהתאם להוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה". 

"ההסדר המוצע בא לאזן את משקל היתר ויוצא הדופן שניתן לשופטי בית המשפט העליון בהליכי מינוי השופטים בוועדה למינוי שופטים שכן לשופטי בית המשפט העליון ייצוג רב יותר בוועדה למינוי שופטים מאשר לגורמים האחרים המיוצגים בה, והוראת החוק מונעת ביצוע מינויים לבית המשפט העליון ללא רוב של שבעה חברים, דבר המעניק לשופטי בית המשפט העליון זכות וטו ביחס לכל מינוי".