במהלך הדיון שנערך היום (שלישי) בבית המשפט, העלו סניגוריהם של הנאשמים טענות לעניין התנהלות הפרקליטות במסגרת הליך "ריענון עד" שנערך לעורך וואלה, אילן ישועה.

טענת ההגנה, בקצרה, היא שהפרקליטות חרגה מנהלי ריענון העד, עת הציגה בפניו במשרדי הפרקליטות חומרים רבים נוספים לעדותו במהלך החקירה במשטרה.

מהו אותו נוהל ריענון עד עליו הלינו הסניגורים?

תכליתו העיקרית של הליך הריענון הוא לאפשר לתביעה להכין את העד ולרענן את זכרונו, זאת טרם עדותו בבית המשפט ובמיוחד אמורים הדברים לגבי תיקים רחבי היקף כגון תיק זה.

חל איסור מוחלט במסגרת פגישת ההכנה עם העד להעביר לעיונו עדויות של עדים אחרים או להעביר לו מידע שנמסר למשטרה או פרקליטות על ידי עדים אחרים, זאת על מנת למנוע כל אפשרות לשיבוש ההליך בבית המשפט.

ככלל, במסגרת ריענון העד, אמורים להיות מוצגים לו הנושאים עליהם נשאל בחקירת המשטרה, הודעותיו והנספחים להן בפני החוקרים וזאת על מנת לתזכר אותו ולרענן את זכרונו, זאת ללא כל הדרכה או ליטוש גרסה בהתאמה לעדים אחרים.

כאשר העד מוסר פרטים מהותיים נוספים על אלו שמסר במשטרה, גם אם הם סותרים את גרסתו בחקירה, חייבת התביעה לערוך תרשומת מדויקת של הדברים ולהעבירה לידי הגנה זאת באופן מיידי ולפני עדותו של העד בבית המשפט.

עו''ד אורי קינן (צילום: צילום פרטי)עו''ד אורי קינן (צילום: צילום פרטי)

בית המשפט אכן התרשם שנערכו לעד אילן ישועה מספר ראיות נרחבים ואף הוצגו לו חומרים רבים ומוצגים קבילים מתוך תיק החקירה.  אולם בית המשפט לא קיבל את טענת ההגנה כי נגרמה לנאשמים פגיעה מהותית בהגנתם וזאת תוך הבהרה כי - "אין בכך כדי לגרוע מזכותה של ההגנה לעורר, בהקשרים נקודתיים, טענה כי עניין כזה או אחר העולה בעדותו של העד הוא עניין מהותי, אשר לא עלה בחקירותיו של העד והעלאתו במשפט עלולה לפגוע פגיעה מהותית בהגנה". 

לכאורה, נראה הדבר כמעין "משחק" משפטי בו נוקטים הסניגורים ואולם לא כך הדבר.  נאשמים במשפט פלילי נמצאים באופן פרקטי בנקודת חולשה ברורה אל מול המדינה. על כן, ברור כי יש לבחון כל מצב אפשרי בו מתקיימת פגיעה ולו אף הקטנה ביותר בהגנתם של הנאשמים ואין קשר כלל ועיקר להיות הנאשמים בעלי מעמד והיות התיק בעל פרופיל ציבורי גבוה.

ואם אתייחס לדברי עו"ד בן ארי מדברי הפתיחה אותם הרצתה בפני בית המשפט עם פתיחת שלב הראיות, הרי שיש לשמור על זכויות הנאשמים בתיק זה בדיוק כאילו היו אחרוני הנאשמים בתיקים שכוחי אל.

נקודת המוצא היא שהפרקליטות נוהגת בהתאם לכללים, ואולם חובתם של הסניגורים וזכותם הלגיטימית של הנאשמים לבחון את התנהלות הפרקליטות בכל עניין ועניין ולנסות למצוא פגמים משפטיים בהתנהלות זאת על מנת לעורר ספק סביר באשמתם.