ועדית השרים לענייני חקיקה אשירה היום (ראשון) את התיקון לחוק המבקש לאסור קשרים בין ארגונים ואזרחים ישראלים לבין גורמים ביטחון ומודיעין של ישויות מדיניות זרות כולל הרשות הפלסטינית. את הצעת החוק הוביל ראש השב"כ לשעבר ח"כ אבי דיכטר (הליכוד).  

התיקון המוצע לחוק העונשין, נועד לסגור פרצה בחוק שאותה מנצלים מנגנוני המודיעין והביטחון של הרשות הפלסטינית כדי לאסוף מודיעין על ישראל. מחד, בשל אי-ההכרה ברשות הפלסטינית כמדינה, ומאידך בשל הוצאתה מרשימת ארגוני הטרור, כשהרשות הפלסטינית אינה כלולה בחוק הקיים.

בין החותמים על הצעת החוק בכנסת הקודמת, היו חבר ועדת שרים לחקיקה השר מתן כהנא (ימינה) וחברי הכנסת צבי האוזר ושרן השכל (תקווה חדשה), השר אלעזר שטרן (יש עתיד) ואיתן גינזבורג (כחול לבן). על הצעת החוק הנוכחית חתמו חברי הכנסת יואב קיש, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, יובל שטייניץ, קרן ברק, אורלי לוי אבקסיס, יעקב אשר ואורית סטרוק.

על פי התכלית המקורית של החוק, עבירת "מגע עם סוכן חוץ" נועדה לאסור על פעילות של מסירת מידע סודי, או מסירת מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה, לגורמי ביון של ממשלות זרות או ארגוני טרור. במציאות המדינית כיום, גם ארגונים שאינם נחשבים כמדינה על-פי החוק הישראלי פועלים לאסוף מודיעין ולהפעיל סוכנים בישראל. התיקון נועד לשנות את ההגדרה בחוק של "סוכן חוץ" כך שיכלול גם ישויות מדיניות זרות שאינן נחשבות מדינה או ארגון טרור.

בשנים האחרונות נחשפו על ידי ארגון "עד כאן" אזרחים וארגונים ישראלים שתועדו מקיימים מגעים עם מנגנוני המודיעין של הרשות הפלסטינית, ולאחר הגשת תלונות למשטרה התברר כי לא ניתן להעמידם לדין בשל הפרצה בחוק. בשל כך, יזם ארגון עד כאן את תיקון החוק במסגרתו יוגדר מחדש בחוק העונשין כי במקום "מדינת חוץ" האיסור יהיה לקיים מגע עם סוכני מודיעין זרים של "ישות מדינית זרה", כפי שהוגדרה בחוק העמותות.

תחת הגדרה זו יהיו הרשות הפלסטינית, האיחוד האירופי וגופים בינלאומיים נוספים, כך שקיום קשרים עם גורמי מודיעין שלהם הפועלים לאסוף מידע על מדינת ישראל במטרה לפגוע בה - תהיה אסורה.

על פי הצעת החוק, הגדרת "סוכן חוץ" בנוסחה הנוכחי היא הגדרה ארכאית, שאינה הולמת את מאפייני הזירה הבינלאומית שישראל מתמודדת עמה.

"בימינו נוספו לזירה הבין-לאומית גורמים נוספים, כגון הרשות הפלסטינית (שאיננה מדינה ואיננה מוגדרת ארגון מחבלים), האיחוד האירופי (שאיננו מדינה), וכן גורמים בין-לאומיים ותאגידים שונים המייצגים מדינות או פועלים בשליחותם. גם סוגי האיומים השתנו, ודי להזכיר את איום הסייבר האורב לפתחה של מדינת ישראל לעיתים לא מצד גורמים מדינתיים אלא מצד תאגידים מסוגים שונים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

בין המקרים שנחשפו והובילו לקידום הצעת החוק ניתן למצוא את הקשרים שקיים עזרא נאווי, מראשי ארגון השמאל הקיצוני "תעאיוש", עם בכירים בביטחון המסכל הפלסטיני במטרה למנוע מכירת קרקעות ביהודה ושומרון לישראלים. לפי התיעוד של נאווי שפורסם בתכנית "עובדה" בינואר 2016, במהלך השנים פנו אליו מספר פלסטינים שהיו מעוניינים למכור את הקרקע ליהודים. נאווי הודה כי הוא העביר את התמונות והטלפונים של הפונים אליו לשירותי הביטחון הפלסטינים, כדי לסכל עסקאות מכירה מפלסטינים ליהודים. על פי עדותו של נאווי, הרשות הפלסטינית מענה אותם והורגת אותם לאחר מכן.

ח״כ אבי דיכטר, מסר: "אני מברך על החלטת ועדת השרים לתמוך בהצעת החוק שלי להגדרת 'סוכן חוץ'. העמדה לדין של ישראלים, המשתפים פעולה או מוסרים מידע לרש״פ או לגופים עוינים לישראל המסתתרים מאחורי פרגוד אירופאי או בינלאומי, היא לא עניין של שמאל או ימין, אלא עניין לאומי שיש לעקור אותו מהשורש. אני מודה לארגון ״עד כאן״ שהעלו את הנושא לסדר היום הציבורי.  אני וחבריי לסיעת הליכוד נמשיך לעשות הכל כדי לשים סוף לטרור הפלסטיני ולאלו המסייעים להם". 

גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן, אמר: "חשיפות ארגון 'עד כאן' לאורך השנים העלו תמונה מדאיגה ולפיה הארגון הרצחני הביטחון המסכל הפלסטיני מפעיל ארגוני שמאל קיצוניים ישראליים לקידום מטרותיו כולל איסוף מודיעין על ישראלים, רצח ועינויים של פלסטינים אשר ניסו למכור קרקעות לישראלים, כמו גם יצירת קמפיינים בינלאומיים נגד ישראל. הגיע הזמן שהמחוקק יגיד לאותם ארגונים עד כאן וישנה את הלקונה הקיימת בחוק. אין פה שאלה של ימין או שמאל אלא שאלה האם מדינת ישראל היא מדינה חפצת חיים. חייבים לאסור בחוק קיום קשרים עם סוכני המודיעין של הרשות הפלסטינית. אנו מצפים כי חברי הקואליציה והאופוזיציה יתגייסו להשלים את הליך החקיקה בהקדם".