לדברי ההגנה, מדובר ב"מקרה מובהק, ייחודי בנסיבותיו, שבו נהגה התביעה בצורה תכסיסנית ובלתי ראויה. כפי שיפורט להלן, בקשה זו חותרת תחת עקרונות יסוד של ההליך הפלילי: חקר האמת ושמירה על הליך הוגן. זאת ועוד; במקרה זה, הכשל המרכזי הטמון בבקשה הו א שבנסיבות המקרה דנן, אין היא מיועדת לקדם את ערך גילוי האמת ויש בה כדי לפגוע בהוגנות ההליך".
"ברור כי משמעותה האמיתית של הבקשה, כאשר מחלצים אותה ממחלצותיה, היא כי עמדת המאשימה בשלב זה היא כי הדברים האמורים בכתב האישום – ולמעשה: דבריו של מר פילבר – אינם נכונים", טענה ההגנה בחריפות. "כעת מבקשת היא להעלות תזה אלטרנטיבית, שלפיה מועד הפגישה המתוארת בסעיף 64 לכתב האישום דווקא קדם למועד מינויו פילבר למנכ״ל משרד התקשורת. אילולא היתה כך סוברת וטוענת המאשימה, הרי שלא היה צורך בתיקון".
"הגם שכך, המאשימה החשתה משך תקופה ארוכה זו, ולא אמרה או עשתה דבר. היא לא ציינה בפניו את הדברים במסגרת פגישות הרענון שנערכו לו, כדי לבקש את גרסתו בנושא; והיא אפשרה לו להעיד כשם שהעיד בחקירתו הראשית, ביודעה כי אין שחר לעדותו, למצער בנקודה זו".
ההגנה הוסיפה ותהתה: "אילו הדבר לא היה נשלל עד תום כפי שהוכח בחקירתו הנגדית – האם הבקשה דנן היתה באה לעולם? האם גם אז היתה המאשימה עורכת "בחינה מחודשת" או "שקילה חדשה", ומגישה את הבקשה שהוגשה כעת? או שמא היתה ממשיכה כנוהגה משך השנתיים האחרונות, יושבת בחיבוק ידיים, עוצמת את עיניה ומקווה כי הדברים לא יתבררו לעולם בחקירה נגדית? פשוט וקל: העובדה שבקשה זו הוגשה רק לאחר החקירה הנגדית, וההישגים הברורים שהושגו בה, דוברת בעד עצמה".
"ולא רק שבקשה זו לא הוגשה במועד המתאים לכך – קרי לכל המאוחר עם קבלת חוות דעת האיכונים ביחס למר פילבר – אלא שזו הוגשה רק לאחר שעלה בידי ההגנה לסתור את הטענה הברורה שבכתב האישום. בכל הכבוד, כך לא נוהגת תביעה הגונה המבקשת להביא לחקר האמת. התנהגות זו גם אינה עולה בקנה אחד עם החובה לשמור על הוגנות ההליך, שכן אין להתיר למאשימה לשנות את גדר המחלוקת לאחר שהנאשמים חשפו את קווי הגנתם במסגרת חקירה שכנגד. כך בהתאם לכללים הנוהגים בכל הליך, וכך על אחת כמה וכמה ביחס לכללים המקובלים בהליך פלילי".
"כידוע, על פי דין, אין חקירה חוזרת מיועדת לפתוח נושאים שהובררו עד תום בחקירה נגדית, אלא אך נושאים שבעניינם נותרה אי בהירות. כללים אלה נועדו הן לקדם את חקר האמת, הן להבטיח קיומו של הליך הוגן. בנסיבות אל ו, מתן היתר למאשימה לתקן את כתב האישום על מנת שתוכל לצעוד בנתיב זה בחקירתו החוזרת של פילבר לא יסייע לחקר האמת, ויפגע באורח מהותי בזכות הנאשם להליך הוגן. זו אינה תכליתו של סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי. זו אינה תכליתו של ההליך הפלילי כולו. מן הטעמים האלה, ומאלה המפורטים בתגובת הנאשמים 2-3 ,דין הבקשה להידחות".
התרעות פיקוד העורף