בעיני ארסטוביץ', השינוי שחל במדיניות גרמניה כלפי המלחמה התבטא בביקורו באוקראינה של קנצלר גרמניה אולף שולץ ביוני אשתקד. "ראיתי אותו בקייב ואז שוב אחרי הביקור שלו בבוצ'ה שנמשך שלוש וחצי שעות, והוא היה אדם אחר לחלוטין", מספר ארסטוביץ'. "הוא הגיע אדם אחד וחזר משם אדם אחר. אחרי זה גרמניה התחילה לתמוך בנו עוד ועוד".
להערכת ארסטוביץ', הנשיא זלנסקי יצא לגרמניה עם כמה משימות עיקריות, בהן גיוס תמיכה צבאית נוספת, תחמושת והגנה אווירית, לצד היערכות לפסגת נאט"ו שתיערך בווילנה שבליטא ביולי הקרוב. "פסגת נאט"ו בווילנה חשובה מאוד לאוקראינה", הוא אומר. "התוקפנות הרוסית לא תפסיק בנו, אנחנו חושבים שהם מתכוננים לחלק השני במלחמה נגדנו, וכניסת אוקראינה לנאט"ו תשפיע על כך מאוד. יש לפנינו שתי אפשרויות כרגע: או להיות כמו ישראל ולהשקיע חלק ניכר מתקציב המדינה בביטחון ובהתארגנות למלחמה, או שנוכל להיכנס לנאט"ו ולהשקיע את הכסף הזה בתרבות, בכלכלה. זה ההבדל העיקרי מבחינתנו, לצד הרצון הברור להיות בנאט"ו גם מסיבות אחרות".
מאז פרוץ המלחמה נוהג ארסטוביץ' לפרסם מדי יום עדכונים עליה, ובכך הפך להיות הקול עבור מיליוני מאזינים שהכתירו אותו כ"מרגיע הלאומי". בשבועיים האחרונים הופגזה קייב בידי הרוסים, אולם בליל 16 במאי, לילה לפני שיחתנו, התרחשה מתקפה אווירית יוצאת דופן שאוקראינה הצליחה ליירט. "הלילה הייתה ההתקפה הכי חמורה על קייב", משתף ארסטוביץ'. "חלקם היו טילים בליסטיים שקשה מאוד ליירט אותם, אבל הצלחנו ליירט את כל הטילים. אבל זה היה מאוד־מאוד רועש".