אחרי הדרמה הגדולה שחולל כוח וגנר בסוף השבוע - עת הכריז על מרד נגד הצבא הרוסי, יצא לכבוש את מוסקבה ואז נסוג - שני לוחמים בכוח, שלקחו חלק בהשתלטות על הערים הרוסיות, מעניקים הצצה נדירה לפעילות מאחורי הקלעים של הארגון, שמונה כיום כ־50 אלף שכירי חרב, רבים מהם אסירים לשעבר, ומגיבים לטענות נגדם על פשעי מלחמה: “אנחנו נהרוג את מי שמתכוון להרוג אותנו, אבל לא נהרוג אזרחים שלא עשו לנו כלום".
בסוף השבוע האחרון עקב העולם בעניין אחר אחת הדרמות הגדולות שהתרחשו ברוסיה מאז פרוץ המלחמה עם אוקראינה: האוליגרך יבגני פריגוז'ין, איש עסקים ואסיר לשעבר, שבשנים האחרונות עומד בראש “כוח וגנר", מיליציה של שכירי חרב שעד כה סייעה לצבא הרוסי בחזית האוקראינית, הכריז על מרד נגד הצמרת הצבאית הרוסית ובכך יצר איום פנימי ממשי על שלטונו של פוטין. אנשי כוח וגנר עזבו את החזיתות באוקראינה, השתלטו על שתי ערים ברוסיה והיו נכונים להתקדם לעבר מוסקבה.
“כיוון שאין שליטה ואין הצלחה צבאית, משרד ההגנה הרוסי מוליך שולל את האזרחים, את החיילים ואת פוטין", אמר פריגוז'ין בסרטון וידיאו ששוחרר ערב המרד. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינה מצדו את מעשי הכוח כ"בגידה". מאז כבר שככו הרוחות, ובמוצאי השבת האחרונה הודיע נשיא בלארוס כי הגיע להסכמות עם פריגוז'ין, שלפיהן הוא יעצור את התקדמות הכוח ויחזור לחזית באוקראינה בתמורה להבטחה רוסית של הגנה על כוחותיו. מטעם הקרמלין נמסרה הודעה כי פריגוז'ין יעבור לבלארוס תוך סגירת תיק החקירה נגדו וניתנה הבטחה כי יתר משתתפי המרד לא יועמדו לדין. אתמול פרסם פריגוז'ין הקלטה שבה אמר בין היתר כי "קבוצת וגנר תחדל להתקיים ב־1 ביולי".
“הייתי בצוות שהשתלט על העיר וורונז', כשקיבלנו את הבשורה לסגת ולחזור לחזית באוקראינה", מספר א', חייל בכוח, בשיחה בלעדית עם “מעריב" דרך רשת הטלגרם. “בתחילת יוני, לאחר שניצחנו בקרב בעיר באחמוט שבאוקראינה, קיבלנו הוראה לחזור לרוסיה ולהתכונן לקרב אפשרי מול הצבא הרוסי, שבגלל התנהלות שגויה שלו הרבה חיילים רוסים שילמו את המחיר. מטרת המרד, ממה שנאמר לנו, הייתה להחזיר לרוסיה את השליטה. לא ישנתי כבר כמה לילות, היינו דרוכים לתגובת נגד של הצבא הרוסי, שמשרד ההגנה הכניס לו לראש שאנחנו האויבים שלו. האזרחים של וורונז' קיבלו אותנו יפה, הביאו לנו אוכל ומים ואמרו לנו שאנחנו הגיבורים שלהם".
“התפקיד של הצוות שלנו היה להשתלט על מתקן צבאי בעיר, והאמת שלא נתקלנו בהתנגדות, ואפילו לא נאלצנו לירות. החיילים שהיו במתקן הצבאי ישר נכנעו. מילאנו תחמושת, והיינו מוכנים להמשך פעילות, אבל אז קיבלנו הוראה שהפעילות ברוסיה נגמרה ושאנחנו צריכים לחזור לאוקראינה, להמשיך להילחם שם".
“משלמים לי כדי לפעול ולא כדי להרגיש. אני ממלא הוראות. אם אומרים לי לתקוף – אני תוקף. אם אומרים לי לכבוש – אני כובש. אם אומרים לי לחזור לאוקראינה – אני חוזר לאוקראינה. אבל אני חושב שמה שעשינו בסוף השבוע היה הכרחי כדי שהאזרחים ברוסיה יבינו שפוטין איבד שליטה. גם פוטין עצמו הבין את הטעויות שלו ומבין את העוצמה ואת התרומה שלנו למלחמה נגד אוקראינה".
כוח וגנר נוסד ב־2013, ופעילותו זוהתה לראשונה ב־2014, כשהוא תמך בכוחות פרו־רוסיים במזרח אוקראינה. בתחילה נשען הארגון בעיקר על יוצאי הכוחות המיוחדים של צבא רוסיה ופרש את כוחותיו בסוריה, בלוב, בסודן ובמדינות אחרות באפריקה. בפברואר אשתקד, עם תחילת המלחמה באוקראינה, הארגון, בניצוחו של פריגוז'ין, גדל משמעותית ולקח חלק גלוי בלחימה. בין היתר, פריגוז'ין החל לגייס אסירים, שקיבלו הבטחה לחנינה תמורת לחימה בקרבות. לפי דיווחים, בתחילת 2023 עמד הארגון על 50 אלף לוחמים.
א' (31) הצטרף לארגון לפני כחצי שנה. “לפני שלוש שנים שוחררתי מהכלא ולא הצלחתי למצוא את עצמי כל כך בשוק העבודה", הוא מספר. “כשפרצה המלחמה עם אוקראינה, רציתי להתגייס לצבא הרוסי כדי לסייע במלחמה, אבל לא קיבלו אותי. ואז שמעתי על הפעילות של כוח וגנר והבנתי שזו הדרך היחידה שלי לתרום את חלקי בהגנה על המולדת שלי כי לארגון לא משנה מה הרקע שלך. אני וחבריי פטריוטים, וזו הסיבה העיקרית לפעילותנו. הבנתי גם שיש תשלום טוב, ויש לי משפחה שאני צריך לתמוך בה, אז הרגשתי שזו נקודת ההתחלה שנחוצה לי".
“כן, שירתי בצבא הרוסי כלוחם בעבר, אז בדקו את הכושר הקרבי שלי, את הניסיון שלי בירי ואת המצב הבריאותי שלי. השאלה הראשונה ששאלו אותי היא אם אני נכון להרוג ומוכן להיהרג. אמרתי שכן".
“אני לא רוצה להשתמש במונחים כמו ‘אכזרי' או ‘פשעי מלחמה'. אני חייל שממלא הוראות ופקודות. משלמים לי על זה. אני יכול לומר לך שיש לנו הוראה לא לפגוע בילדים או באזרחים, רק במי שתוקף אותנו ורק באנשי צבא אוקראינה. שמענו את הטענות על פשעי מלחמה וידענו ישר שזה פייק שאוקראינה מפיצה וגם משרד ההגנה הרוסי מפיץ. בטלגרם רץ סרטון של חייל מהארגון שלנו שערף לכאורה ראש של שבוי אוקראיני - זה לא היה ולא נברא. אנחנו נהרוג את מי שמתכוון לתקוף אותנו ולהרוג אותנו, אבל לא נהרוג אזרחים שלא עשו לנו כלום".
“ראיתי אותו פעם אחת כשביקרתי במפקדה שלו. לא דיברתי איתו, אבל שמעתי שהוא מקיף את עצמו באנשים הכי מסורים לו, כאלה שמוכנים למות בשבילו. רק כאלה שכבר שנים רבות מלווים אותו יכולים להגיע לפגישה איתו".
א' הגיע כאמור לוורונז' לאחר שלחם עם הכוח בעיר האוקראינית באחמוט, שבה התחוללו כמה מהקרבות הקשים ביותר במלחמה. “הגענו לשם כדי לעזור לצבא הרוסי, שהתקשה שם מול הצבא והאזרחים האוקראינים", הוא מספר. “הלחימה שם הייתה הקשה ביותר מאז שהצטרפתי לארגון, אבל הצלחנו, למרות המחיר הכבד ששילמנו בחיי אדם. כמה מחבריי הטובים נהרגו מול עיניי".
“לא, בכלל לא. אני חושב שהתחזקנו כי הבנו את הכוח שיש לנו בהכרעת המלחמה הזו והוכחנו שאנחנו לא תלויים בצבא הרוסי או במשרד ההגנה הרוסי".
“אנחנו יוצאים חזרה לאוקראינה ומחכים להוראה להיכן להגיע. נעשה הכל כדי להגן על רוסיה ולנצח בקרב".
"לפני שהצטרפתי לארגון נשפטתי למאסר", מספר י' (28), לוחם בכוח. “בינואר 2023 יבגני פריגוז'ין הגיע עם מסוק לבקר אותנו, האסירים בכלא, והציע לנו להצטרף לקרבות באוקראינה תמורת 11 אלף יורו לחודש וקבלת חנינה לאחר חצי שנת שירות. זה הרשים אותי ואת חבריי מאוד, אז חתמנו על החוזה. אחרי כארבעה שבועות של אימון קרבי יצאתי לאוקראינה והוצבתי בבאחמוט. היו קרבות קשים ולא ידעתי אם אחזור לרוסיה חי".
"עכשיו, בגלל שעוד לא עברה חצי שנת השירות שלי, וכי אני זקוק לחנינה, המשכתי עם הכוח לוורונז'. היינו מוכנים גם לכבוש את מוסקבה, אם הייתה ניתנת ההוראה לכך. אני חושב שפריגוז'ין עשה נכון כשהוא הגיע לפשרה כי העם הרוסי זקוק לנו בחזית באוקראינה ולא ברוסיה, וגם כי משרד ההגנה הבין שמוטב לו לא להתעסק איתנו".
“קבלת הפנים הייתה חמה. אנחנו מרגישים את האהדה ואת הכרת התודה של האזרחים על הישגינו במלחמה ועל הסיוע שלנו בקרב מול אוקראינה. יש לנו מוניטין של ארגון אכזרי, אבל אנחנו במלחמה, ובמלחמה אין מקום לרגשות ואין מקום לרחמים, בייחוד כשמדובר במלחמה על המולדת. אנחנו לא נפגע באזרחים רגילים ובילדים ונשים, אבל אם מישהו תוקף אותנו – הוא צפוי למות. זה או אני או הוא".