מבצע הבזק שהתרחש השבוע בחבל קרבאך שבאזרבייג'ן הוא בעל משמעות אסטרטגית עבור רוסיה, איראן, טורקיה ואפילו ישראל. הקווקז הינו מקום אסטרטגי כמפגש גבולות בין רוסיה, איראן וטורקיה. תוצאות המבצע חיזקו את אזרבייג'ן והחלישו את איראן ורוסיה, אשר תומכות בסכסוך זה בארמנים.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
אזרבייג'ן היא בעלת ברית של ישראל ושל טורקיה מאז שנת 1995, כשירושלים ובקו נהנות משותפות אסטרטגית. ישראל ואזרבייג'ן פועלות יחד להדוף את האיום האיראני ולמנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני. ישראל מצדה גם מספקת לאזרבייג'ן נשק והדרכה צבאית, כשהאחרונה מספקת 40% מהנפט שישראל צורכת. כמו כן, שליש מהאוכלוסייה של איראן מורכב מאזרבייג'נים אתנים, ועל כן הברית הישראלית עם באקו, מעניקה לישראל אהדה בקרב האזרבייג'נים באיראן.
בניגוד לפרשנים רבים המציגים את הסכסוך בין אזרבייג'ן לארמניה ככזה שהחל בגלל סיבות היסטוריות או דתיות, הסכסוך הוא גיאופוליטי מובהק. בתקופת נפילת ברית המועצות, רוסיה תמכה צבאית במספר קבוצות מיעוט המתגוררות במקומות אסטרטגיים כמו האוסטים והאבחזים בגיאורגיה, הרוסים בטרנס-נסטריה במולדובה והארמנים בקרבך, וזאת על מנת ליצור מנופי לחץ ושליטה במרחב הפוסט-סובייטי. בזכות סיוע מרוסיה ואיראן, בין השנים 1994-1992 הצליחה ארמניה לגרש כמעט מיליון אזרים מקרבך ומחבלים סמוכים. המעמד החוקי של חבל קרבך דומה לזה של יתר החבלים תחת הכיבוש הרוסי ברחבי ברית המועצות לשעבר, כגון חצי האי קרים.
בתקופת כיבוש השטחים, ארמניה הקימה התנחלויות ועודדה אזרחים ארמנים להתיישב שם. לאחר 27 שנים של משא ומתן שלא הניב שום תוצאות, אזרבייג'ן פתחה במבצע צבאי בשנת 2020, כדי להחזיר לעצמה את השליטה בקרבך. באקו כמעט הצליחה להשתלט חזרה על כל השטח הכבוש, אך מוסקבה התערבה במלחמה ואף שיגרה טילים בליסטיים לעבר באקו. מערכת ההגנה האווירית הישראלית (ברק 8) יירטה את הטילים ואזרבייג'ן נאלצה לעצור את הלחימה עקב חשש ממעורבות גוברת מצד רוסיה. במלחמה ב-2020 התערבו גם כוחות איראניים לטובתה של ארמניה, בקרבות שהתרחשו סמוך לגבול הרפובליקה האסלאמית.
כ-50 אלף ארמנים נשארו בחבל לאחר המלחמה, תחת הגנה של הכוחות הרוסיים. באקו שאפה לשלב אותם כאזרחים במדינה, אך הם סירבו. לאחר הלחימה ב-2020, ארמניה הקרינה רצון להגיע להסכם שלום ולקביעת גבולות מוסכמים עם אזרבייג'ן. עם זאת, במחצית השנייה של שנת 2022 חלה תפנית, ובעידוד של רוסיה ואיראן נסוגה ארמניה מתהליך השלום, כשמוסקבה וטהרן רצו להשאיר את הסכסוך החם בין אזרבייג'ן וארמניה. רוסיה גם שגרה אוליגרך רוסי ממוצא ארמני, רובין ורדניאן, על מנת שיתגורר בקרבך, כשהוא מפזר כסף בחבל ובפזורה הארמנית ברחבי העולם, כדי "לחמם" את הסכסוך עבור מוסקבה.
הארמנים בקרבך צברו נשק מארמניה, רוסיה ואיראן, ואפיל כוחות משמרות המהפכה האיראנים נמצאו בחבל והפעילו משם מערכות מודיעין. למרות קרבך היא חלק מהשטח הריבוני של אזרבייג'ן, ארמניה החזיקה כ-10 אלף חיילים בחבל עד המבצע שאירע השבוע, שבו עבדו יחד עם כוחות "השלום" הרוסיים. הארמנים זרעו מוקשים רבים בשטחים שבשליטת אזרבייג'ן, ויותר מ-300 אזרחים אזרים נהרגו כתוצאה מכך מאז סיום הלחימה ב-2020. הארמנים קיוו שבזכות המוקשים, הם ימנעו חזרה של הפליטים האזרים לקרבך. באקו משקיעה משאבים רבים בבניי בתים ותשתיות על מנת לאפשר את החזרת הפליטים לביתם, כשחברות ישראליות נוטלות חלק ניכר בפרויקטים אלו.
הגורמים המאיצים למבצע הצבאי היו שני אירועים, שבהם נהרגו שבעה שוטרים ושני אזרחים אזרים כתוצאה מהמוקשים שהונחו באזור. אזרבייג'ן הצליחה להביא לכניעה של הכוחות הארמניים בחבל והסכמה להחזיר את עשרת אלפים החיילים, שהם אזרחי ארמניה, לארצם.
תוצאות המבצע הביאו למהפך אסטרטגי. הימנעותה של ארמניה מלהתערב מעוררת תקווה אצל האזרים שניתן לחדש את תהליך השלום ולהתקדם לקראת פתיחתן של דרכי תחבורה ומסחר באזור. אם כי, איראן ורוסיה לא יוותרו בקלות רבה מדי על השליטה באזור האסטרטגי, ולכן על פי רוב הסיכויים, נראה עוד פעילות של טהרן ומוסקבה להחזיר את הגלגל לאחור.
פרופ' ברנדה שפר מהאוניברסיטה של הצי האמריקני היא מומחית לקווקז ומדיניות אנרגיה