התוצאות הסופיות של ספירת הקולות בבחירות לפרלמנט בפולין שפורסמו על ידי ועדת הבחירות המרכזית אישרו את האומדנים מיד עם סוף ההצבעה ביום ראשון - מהפך היסטורי שישים קץ לשלטון מפלגת החוק והצדק השמרנית- קיצונית פי'ס, וחזרה לפולין 'שפויה' בהנהגת קואליציה של כוחות ליברלים של 'רק לא פי'ס' – המורכבת מהקואליציה האזרחית בראשות נשיא האיחוד האירופי לשעבר דונלד טוסק, המועמד לחזור לתפקיד ראש הממשלה, מפלגת הדרך השלישית - הפתעת הבחירות, ומפלגת השמאל החדש.
אחרי ביידן: גם נשיא צרפת מקרון יגיע בימים הקרובים לישראל
איראן תתקוף את ישראל? הרמז העבה של המנהיג העליון
באחוזים קיבלה מפלגת פי'ס 35.4% ואילו הקואליציה האזרחית 30.7%. אך לכל מחנה האופוזיציה 53.7 אחוזים שמתורגמים ל-248 מנדטים בסיים - הבית התחתון, שמבטיחים להם רוב מוחלט והרכבת הממשלה בהנחה שהמחנה יישאר מאוחד במהלך המו'מ הקואליציוני - כפי שנראה שיקרה לנוכח ההצהרות הנלהבות של מרכיביו. גם בבית העליון, הסנאט, יש לקואליציה החדשה 66 נציגים שמבטיחים לה רוב. יותר מ-74 אחוזים מבעלי זכות הבחירה, שיא היסטורי מאז חזרת פולין לעצמאותה, השתתפו בהצבעה ותורים השתרכו גם אחרי סגירת הקלפיות בשעות הלילה, כדי שכל מי שהתייצב יוכל להצביע.
המצב הכלכלי המידרדר של פולין הזיק לפי'סיה להצביע בעבר על הישגים כלכליים. הבורסה בפולין עלתה עם היוודע התוצאות. תוצאה משמעותית של הבחירות היא המפלה המוחצת של המפלגה הניאו-פשיסטית 'קונפדרציה' – בעלת הברית האפשרית היחידה של פי'ס. התופעה המדאיגה היא האחוז הגבוה של צעירים בין חברי המפלגה. ראשיה , אגב, הבהירו ל'מעריב', כי מבחינתם, ישראלים ופלשתינאים הם היינו הך, שיילחמו אלה באלה, העיקר שלא יראו אותם בפולין...
מבחינה פרוצדורלית, מהלך הרכבת הממשלה החדשה עלול להתעכב בחודשיים עד שלושה. נשיא הרפובליקה שנשאר בתפקידו עוד שניים, הוא אנדז'י דודה, איש מפלגת 'חוק וצדק' שלמנהיג פי'ס ירוסלב קצ'ינסקי, שהוא וראש הממשלה שלו מתיאוש מורבייצקי ינסו למשוך, ואפילו 'לקנות' צירים ממחנה הרוב. מניחים דודה יטיל תחילה את הרכבת הממשלה על מורבייצקי, על פי 'הנוהג הפוליטי', גם אם החוקה לא מחייבת אותו לכך. תהליך שנמשך חודש עם הארכה אפשרית.
בקרב נבחרי האופוזיציה נשמעו שוב קולות נלהבים על 'פולין החדשה', 'הפולנים יכולים להחליף כל שלטון', 'חוזרים לאירופה'. המהפך בפולין הוא אכן בשורה טובה לא רק לפולין, אלא לאירופה כולה - פרט לשותפיה הריאקציונים, כמו הונגריה וצ'כיה. בזירה הפנימית, יוחזרו, למשל, זכויות הנשים, במיוחד הזכות להפלות - אבל 'המפלגה העממית' ממרכיבי 'הדרך השלישית' תדרוש להגביל, בכל זאת, זכות זו, למספר מוגדר של שבועות הריון ולאישור רפואי פורמלי... השינוי העיקרי, הנדרש על ידי האיחוד האירופי, תחת איומי סנקציות, הוא הוא החזרת עצמאות מערכת המשפט שעליו השתלט השלטון בצהלך שמונה שנות הממשל.
בזירה הבינלאומית, והסכמה למדיניות ההגירה האירופית. הממשל החדש צפוי להחזיר לתיקונם את היחסים עם אוקראינה שהידרדרו לאחרונה על רקע רצונה של אוקראינה לייצא את התבואה שלה דרך פולין, למרות התמיכה המסיבית שהעניקו הפולנים תחילה לשכניהם. הממשל החדש יהיה גם הוא מודע לסכנה הרוסית, אך יימנע מהשיח נגד גרמניה. הממשל היוצא טוען שהייתה התערבות 'היברידית' של רוסיה כדי להטות את תוצאות הבחירות. והאשימו את כאופוזיציה ביחסים המתוחים עם הצבא שראשיו התפטרו לאחרונה, בגלל מינויים פוליטיים בצמרת הצבא. חלק מהגנרלים הפורשים התייצבו לבחירות בשורות האופוזיציה.
ראשי המחנה המנצח מזהירים גם הם מסכנת ההתערבות הזרה - במיוחד האיום הרוסי. מנהיג 'הדרך השלישית' שמעון הולוביה, הביא את ישראל כדוגמה. "מה שקורה בישראל מראה לנו כי כשהמצב הפנימי נחלש - האויבים מבחוץ מנצלים את ההזדמנות ומתחזקים". עם זאת, בכירי האופוזיציה הביעו בשיחות עם 'מעריב' את תמיכתם המלאה בישראל בהתקפה הנוראה נגדה, וגם העבירו מסר של עידוד למתנגדי הרפורמה המשפטית בארץ- "הראינו כי שינוי אפשרי". הקואליציה החדשה תפעל גם לשיפור מהיר של היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
מרק רוטקה, מבכירי מפלגת השמאל החדש, אמר ל'מעריב': "אני מקווה ששוב יהיה לנו שגריר בישראל", אחרי הורדת דרג היחסים על רקע החקיקה בעניין הפיצויים לניצולי השואה בפולין.