סקר שנתי שערכה חברת "גאלופ" בפברואר, הראה כי הדמוקרטים מזדהים עם הפלסטינים יותר מאשר עם הישראלים, זאת בפעם הראשונה בתולדות הסקר. בנוסך, פחות ממחצית (48%) מאלה שנולדו באמצע שנות ה-80 האמינו שארצות הברית צריכה להביע תמיכה פומבית בישראל, זאת על פי סקר שנערך לאחרונה ב-NPR/PBS NewsHour/Marist.
כזכור, ביידן לא היסס של לבקש סיוע צבאי בסך 14 מיליארד דולרים כדי לעזור לכוחות הביטחון להילחם נגד החמאס וכן נשא נאומים שהוקיעו את חמאס כ"רוע טהור", וזכו לשבחים נרחבים מתומכי ישראל. עם זאת, תמיכתו הבלתי מעורערת של הנשיא בישראל לא באה לידי ביטוי בתמיכה פוליטית בארצו, כך לפי ארבעה סקרים לאומיים שנערכו לאחר ה-10 באוקטובר.
הפופולריות של ביידן ירדה, כאמור, על פי סקר של "גאלופ" שנערך באוקטובר בארבע נקודות לשפל שיא של 37%. בקרב הדמוקרטים. הוא גם פיגר בארבע נקודות בקרב עצמאיים (35%) והפופולריות שלו בקרב הרפובליקנים נותרה יציבה ב-4. 5%. ביידן התעלם מקריאות של פרוגרסיבים ופעילים פרו-פלסטינים להפסקת אש בעזה, ונשאר מעורב בייעוץ למערכת הביטחון. הוא דחק בישראל לדחות את פלישתה הקרקעית כדי להבטיח את שחרורם של בני ערובה נוספים, וקרא להגביר את זרימת הסיוע ההומניטרי לעזה תוך שהוא מדגיש כי חמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני. כמו כן, הוא גינה את עליית האנטישמיות והאסלאמופוביה בארה"ב.
מוסלמים וערבים אמריקאים רבים, שראו את עצמם כמצביעים דמוקרטיים נאמנים, הביעו תחושה של בגידה על ידי תמיכתו של ביידן בצבאי הישראלי. הנציג הדמוקרטי עלא עבאס פרחאת הגיב לחדשות NBC בשבוע שעבר: "ביידן הרחיק לבדו כמעט כל מצביע ערבי ומוסלמי אמריקאי במישיגן".
התרעות פיקוד העורף