על רקע חיסולו של סייד רזא מוסאווי, שנחשב למפקד הכוחות האיראנים בסוריה, פרופ' דוד מנשרי, מייסד מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, שוחח עם 'מעריב' וניתח את התנהלות איראן במערכה.
אחרי שראינו כיצד הוא נראה היום: בידי צה"ל סרטון של מוחמד דף מ-6/10 | בן כספית
אזהרה קונקרטית הגיעה לשב"כ בקיץ: "חמאס מתכנן מתקפה אחרי יום הכיפורים"
האם החיסול שמיוחס לישראל על פי פרסומים זרים משנה את המשוואה בינה לבין איראן?
"החיסול של הגנרל מוסאווי, עם כל חשיבותו, הוא נקודה קטנה בתוך מכלול מאוד רחב, במצב מאוד רגיש שאנחנו נמצאים בו. מול איראן ומול ה'הפרוקסיס', השליחים שלה, כאשר, בתוך המערכה הזאת נמצאת גם ארצות הברית שהיא אמרה שתעשה דברים בין היתר, אם וכאשר תהיה התלקחות בצפון, ובינתיים גם היא 'זוכה' להתקפות מהמיליציות העיראקיות כנגד כוחותיה שם".
"הניסיון של העבר מראה שחיסול של אדם זה או אחר, ולא משנה מה מעמדו, לא פותר את הבעיה", המשיך. "יכול להיות שהוא דוחה דברים מסוימים בנקודת זמן מסוימת, אבל לכל אחד יש תחליף ובדרך כלל התחליף הוא גרוע כמו קודמו. לא משנה כרגע מי עומד מאחורי הפעולה אלא משמעותה: הפגיעה המבצעית, היא קשה גם מוראלית. לאיראן יש רגישות מיוחדת לאבדות של איראנים, הם כל הזמן פועלים דרך שליחים, כאשר בעבר כאשר נפגעו קצינים בכירים איראנים או אפילו לא בכירים, שהגופות היו מגיעות לאיראן הן היו נקברות בלילה בחשכה שלא לעורר את זעם העם, שגם לעם האיראני קצה נפשו, בסכומים שאיראן משקיעה בשליחים שלה הרחק מהגבול האיראני".
מה קורה באיראן? מה משוקף לציבור במדיה בעקבות חיסול שכזה?
"בדרך כלל, במדיה מנסים למזער את המשמעות של זה ולצמצם את התהודה. אבל כאן אני חושב שמבחינה זו אנחנו נמצאים בשלב אחר, בו איראן לא יכולה להסתתר בהתכחשות של חלקה, במה שקורה במזרח התיכון ובמה שקרה בעזה ב-7 באוקטובר".
מה כן השתנה בהתנהלות האיראנית בעקבות השבת השחורה והמלחמה שאנו מצויים בה?
"האיראנים אומרים 'לא הודיעו לנו'. הם לא אומרים זאת על התוכנית, אלא על העיתוי. איראן צריכה את השליחים הללו לרגע האמת שזה יהיה מצב קיצון לתועלת איראן ופה למעשה היא נגררה, אולי שלא ברצון. כאשר מצרפים את מה שקורה בעזה, ואת מה שקורה בגבול הלבנון, זה כבר דבר הרבה יותר גדול. כדוגמא, מחצית מהבתים בקיבוץ מנרה נהרסו, עשרות אלפי ישראלים מנותקים מהבתים שלהם".
"איראן רוחצת כביכול בניקיון כפיה ושידה אינה במעל, אך ברור שמה שקורה בתימן זה השקעה איראנית, הכוונה איראנית ואף נשק איראני, ואפילו הדרכה בשטח לכוון את הטילים וכיוצא בזה. הדבר נכון גם לעירק כאשר הם תוקפים כוחות אמריקאים כאשר שם נשארו בערך 2000 אמריקאים, ספיח של המלחמה בדעאש".
האם אנחנו בפני עליית מדרגה ובדרך להסלמה?
"החשש הוא שההתלקחות, שאני לא בטוח שהאיראנים רוצים אותה עכשיו וישראל לא רוצה אותה, אך כאשר הם תוקפים ספינה ישראלית, קרוב לגבולות הודו וכאשר מקבלים תגובה אחרת מהצד הישראלי או האמריקאי, הדברים יכולים לצאת משליטה. אני חושב שהבעיה היא הרבה יותר מורכבת ופעולה או תקיפה ספציפית כזו או אחרת לא תפתור את הבעיה, ויכולות להיות לה השלכות רחבות יותר".
האם בזמן שאנחנו עוסקים בהגנה על הגבולות איראן מתקדמת בתכנית הגרעין?
"האיראנים פעלו בשני קווים מקבילים בהעצמת הכוח שלהם. הראשון הוא ההתפשטות האזורית והשני הוא תכנית הגרעין שלהם. לא נוח להגיד, אך בשני הדברים הללו הם הצליחו. אנחנו התמקדנו בנושא הגרעין ופעלנו לא מעט להאטת ההתפשטות האזורית, אך לא בלמנו אותה; דחינו את התקדמות תכנית הגרעין אבל לא פתרנו את הבעיה. הסכם הגרעין ב-2015 היה טוב לישראל. היציאה מהסכם הגרעין, במידה לא מועטה בגלל הלחץ הישראלי, לא עשה לנו טוב והחזרה של ביידן לנסות להחיות את ההסכם גם הוא לא שיפר את המצב. תמונת המצב היא שגרעין או לא גרעין, ההחלטה כבר נמצאת אצל איראן עצמה".
לגבי השליחים של איראן - האם נרדמנו בשמירה?
"אפשר להגיד שאנחנו לא היינו ערים לעוצמה של ההתקדמות האיראנית סביב הגבולות שלנו. לא היינו ערים מספיק לסכנה מדרום, מעזה, והאטנו את הפעילות שלהם על ידי הפרעה בשיגור נשק מתוחכם, אבל הם קיבלו בסוף את הטילים גם בצפון. מה שעשו בתימן זו אחת ההפתעות הגדולות - עצם זה שיש להם את היכולת לשלוח טילים עד אלינו וגם זה פרי מעשיה של איראן".
מה בדבר המעורבות האמריקאית?
"למעשה ארצות הברית כבר מעורבת ברגע שהיא שולחת נחתות. ברגע שהיא מאיימת או מזהירה את החיזבאללה 'אל תעשו את זה'. הנשיא ביידן מחויב לעניין הזה. שבירת הכלים נעשית שלא מתוך רצון להדליק את האש בכל האזור, והאש בכל זאת יכולה לצאת משליטה ולהתלקח. אנחנו נמצאים כבר כעת בשלב חדש, שאיראן כבר לא מסתירה את חלקה, את ההתקדמות שלה וכמה היא מוכנה לסכן".
איך זה בא לידי ביטוי?
"שאיראן פועלת כנגד ספינה ישראלית, בקרבת הגבול ההודי, זה מעשה ידיה למרות הכחשותיה".
מה היית רוצה שידע ציבור הקוראים על המצב כעת?
"חשוב להגיד שאין פתרון קל מבחינת ישראל למצב הזה. צריך לחשוב מה אנחנו עושים: האם אנחנו נכנס למערכה בלבנון שתפעיל את האמריקאים, ומי יודע אילו כוחות נוספים יכנסו פה כי יש מעורבות גם של מעצמות אחרות כמו הרוסים והסינים. הדברים יכולים לצאת משליטה ולכן לא הייתי יוצא מגדרי משמחה שמישהו פגע בגנרל כזה או אחר כי זה עדיין שולי והשאלה האם זה מייצר טריגר לדבר יותר גדול".
מה רוצה איראן, להערכתך?
"אני לא חושב שהם מעוניינים כרגע בהתלקחות הזו. הם אומרים שהם הופתעו מהעיתוי של מה שחמאס עשו והם הודיעו שהם לא היו מעורבים, אבל לא אומרים שלא היו מודעים לתוכנית כזו. אלו לא דברים קטנים עבורם, אבל מלחמות לפעמים פורצות. גם נאסר לא רצה להיכנס ללחימה ב-67 ולכן לפני הדהירה קדימה, צריך לראות שלא ייווצר מצב שהדברים יצאו מפרופורציות".
האם לישראל ישנו קו אדום שיאלץ אותה לפעול בצורה נרחבת יותר?
“השאלה הנשאלת היא מה הוא אותו קו אדום, כי נדמה שהוא כבר נחצה. כאשר רואים את המצב בצפון, את חילופי האש, את האנשים שהפכו להיות פליטים בארצם, אז מה הוא אותו קו?".
"איראן מנסה כל הזמן לבדוק את הגבול, וכשכל אחד עושה צעד מרחיק לכת מהשני, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במערכה שלא אנחנו קובעים את אופייה ואת העיתוי שלה. צריך לעצור את הסוסים ולהבין מה ההשלכות של המעשים. הלוואי ויכולתי לייעץ כך גם לאיראנים, כי הם כנראה לא מבינים שקרה דבר בשבעה באוקטובר והעצבים של כולם מרוטים ובסופו של דבר יש צורך לעשות החלטות כאלה בשקט ובמחשבה".
התמונה הראשית והסרטון בכתבה פורסמו לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]