מדד תפישת השחיתות העולמי 2023 CPI - Corruption Perception Index התפרסם היום (שלישי) ברחבי העולם בעת ובעונה אחת. המדד נערך על ידי ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International  - TI מאז שנת 1995 ונחשב לאמצעי הנפוץ בעולם בהערכת תפישת היקפי השחיתות במערכת השלטונית בקרב 180 המדינות הכלולות בו.

ישראל הסכימה למתווה עסקת חטופים: אלו הם התנאים המסתמנים
בכיר ישראלי: "קרובים מאי פעם למלחמה עם לבנון"

פרסום שנתי של המדד בישראל נעשה על-ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל" הנמנית על 113 הסניפים במדינות העולם החברים בארגון העולמי TI.

מדד 2023 CPI שב ומבליט את הקשר בין רמת השחיתות לבין ההתנהלות השלטונית. מדינות בהן מתקיימת דמוקרטיה ליברלית אשר הביטוי לה נמצא, בין היתר, במערכת משפט עצמאית וחזקה, בביקורת שיפוטית על ההתנהלות השלטונית, במניעת שחיתות שלטונית באמצעות שומרי סף מקצועיים ועצמאיים, בהגנה חוקית וחוקתית על זכויות האדם ובתקשורת חופשית, מתאפיינות ברמת שחיתות נמוכה ולהיפך.

בתוך כך, מדד 2023 CPI עומד במיוחד על הקשר בין שחיתות שלטונית והשלכותיה לבין מערכת משפט חלשה הנתונה להשפעות זרות של המערכת הפוליטית בהיבטים של שחיתות וחוסר צדק.

מדד תפישת השחיתות העולמי, מהווה אמצעי אפקטיבי בהערכת הסקטור העסקי העולמי את האפשרויות לעשיית עסקים עם רוב מדינות העולם, כאשר העדיפות היא לעשיית עסקים עם מדינות בהן נוהגת דמוקרטיה ליברלית ורמת השחיתות נתפסת כנמוכה בהתאם לביטוי שניתן להן בציוני המדד. 

בה במידה משמש המדד אמצעי אפקטיבי לשיקולי הימנעות של הסקטור העסקי העולמי מעשיית עסקים, היעדר השקעות כלכליות והורדת דירוג האשראי עם מדינות הנתפשות כמושחתות, כתוצאה מהתנהלותן השלטונית השוללת, הלכה ולמעשה, קיומה של דמוקרטיה ליברלית.

ככלל, אנו מוצאים קשר ישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין הידרדרות השחיתות השלטונית במדינות כתוצאה מפגיעה מהותית במרקם הדמוקרטי המהותי, פגיעה מהותית בזכויות אדם, פגיעה בעצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי, בביקורת השיפוטית על התנהלות גורמי השלטון, ופגיעה במעמדם של שומרי הסף, לרבות רשויות החקירה וההעמדה לדין והתקשורת.

על פי מדד תפישת השחיתות העולמי של השנה, ישראל יורדת למקום ה-33 עם ציון 62. ירידה זו באה לאחר הזינוק של ישראל במדד 2022 של 5 מקומות בציון 63 לעומת הציון הנמוך ביותר של 59 בשנת 2021. 

בעמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל מתריעים מפני חזרתה של המגמה השלילית בתפישת השחיתות של מדינת ישראל ומפני השלכותיה החברתיות והכלכליות כתוצאה מכך.  

השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל: "בימים אלה בהם טובי בנינו ובנותינו נמצאים בזירות לוחמה בהגנה על המדינה, ליבנו עם משפחות החללים, עם הפצועים, הפצועות וכלל הנפגעים, בדאגה עמוקה לחטופים ולחטופות בשבי החמאס, כאשר מאות אלפי משפחות נעקרו ממקומות מושבן בצפון ובדרום, כאשר אי הוודאות באשר לבאות מרחפת מעלינו".

"במהומה אשר פקדה בחטף את חיינו, עלינו לפנות מקום גם לחוסן הלאומי של ישראל הדורש הקפדה על התנהלותה של המדינה כדמוקרטיה מהותית הדוחה מלפניה תופעות של שחיתות שלטונית", המשיכה.

"ברוח זו מפרסמת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל את מדד תפישת השחיתות לשנת 2023 כאשר במסגרת ההערכה על התנהלותה של מדינה כדמוקרטיה מהותית, ניתן דגש מיוחד לקשר בין שחיתות שלטונית והשלכותיה לבין מערכת משפט חלשה הנתונה להשפעות זרות של המערכת הפוליטית בהיבטים של Corruption and injustice", הוסיפה.

בני גנץ תוקף את כנס ההתיישבות בעזה (צילום :דוברות)

על רקע זה נמצא כי בשנת 2023 חלה ירידה בציון של ישראל לעומת הזינוק בציון במדד לשנת  2022, אשר גילם את השינוי המרשים ביותר מזה 9 שנים במיקומה של ישראל במדד תפישת השחיתות העולמי CPI. העלייה במדד 2022 שיקפה את ההתנהלות השלטונית בישראל באותה שנה, כדמוקרטיה ליברלית, תוך הקפדה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, הגנה על  שומרי הסף ותקשורת חופשית.

בהתנהלות שלטונית זו חל שינוי מהותי בשנת 2023 כאשר עיקר ביטויו היה בפעולות גורמי השלטון להחלשת עצמאותה של מערכת המשפט ולערעור המעמד של שומרות ושומרי הסף.

בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה, כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו. עלינו איפוא להקפיד, כי ערכי היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל יישמרו מפני פגיעה בכלל, ובמיוחד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט באופן זה תימנע התדרדרותה של ישראל לעבר המדינות הנתפסות כמושחתות דוגמת הונגריה, פולין וטורקיה".

בין המדינות שקיבלו במדד 2023 ציונים גבוהים מישראל:  אסטוניה עם הציון 74, איי סיישל עם הציון 70 ואיחוד האמירויות וצ'ילה, עם הציון 67. בארגון העולמי TI - Transparency International   מתריעים, כי המגמה העולמית של היחלשות מערכות המשפט מאפשרת שגשוג השחיתות, ולא בכדי נמצאים במדד 2023 ציונים כה נמוכים בחלק מהמדינות.

ביטוי מובהק לקשר הישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין השחיתות השלטונית  ופגיעה במרקם הדמוקרטי המהותי של המדינה, נמצא בציונים במדד 2023 במדינות אירן, רוסיה, טורקיה, הונגריה וסין, אשר נמצאות במדד 2023 בציון הנמוך בתולדותיהן: אירן בציון 24; רוסיה בציון 26; טורקיה בציון 34 הונגריה וסין בציון 42. מנגד, מדד 2023 מציין לטובה את הציונים הטובים בתולדותיהן של אסטוניה עם ציון 76 ולטביה בציון 60.

מדד CPI מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום במדד, המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. בשונה מתופעות שחיתות הנסתרות מן העין, רמת השחיתות השלטונית ניתנת למדידה אובייקטיבית, כפי שהיא נתפשת על ידי מומחים במכוני מחקר עולמיים.

בדרך כלל המדד נסמך על 13 מכוני מחקר בינלאומיים עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים. בחינת רמת השחיתות השלטונית וכתוצאה ממנה קביעת הממצאים במדד, נעשית על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות.