העימות בין רוסיה לאוקראינה מסלים שוב למלחמה של ממש

העדכון היומי של דובר הצבא האוקראיני בפני העיתונאים בקייב ביום שלישי שעבר, על המצב בחזית המזרחית מול הבדלנים הפרו־ רוסים, נשמע כמו תיאור של זירת מלחמה אמיתית. הדובר, אלכסנדר מוטוזיאניק, סיפר שחייל אחד נהרג וחמישה נפצעו בהפגזה לעבר אזור עיר הנמל מריופול יום קודם לכן. בתוך שעה אחת נורו לא פחות מ־114 פגזי ארטילריה לעבר עמדות צבא הממשלה. בסך הכל נרשמו 16 התקפות שונות בגזרה.

מוטוזיאניק המשיך וציין כי הלחימה בין המורדים לבין כוחות צבא הממשלה במחוז לוחאנסק ביממה הקודמת נמשכה לא פחות מ־18 שעות. 16 התקפות נוספות נרשמו במחוז דונייצק, שם נעשה שימוש גם בארטילריה ובפגזי מרגמה. בתגובה להפצצות תקפו הכוחות האוקראיניים את עמדות המורדים. 
 

יום הקרב סיפק עדות נוספת ללחימה המתנהלת במזרח אוקראינה, שהסלימה בשבועות האחרונים ונראית כנמצאת על סף של מלחמה אזורית כוללת. בסוף השבוע שעבר נהרגו שלושה חיילים אוקראינים נוספים, והבדלנים - המכונים "טרוריסטים" על ידי השלטון המרכזי בקייב - הפציצו עשרות פעמים עמדות של הצבא בלוחאנסק, בדונייצק ובמריופול. ב־24 ביולי נמסר כי שישה חיילים אוקראינים נהרגו וחמישה ימים קודם לכן דווח על שבעה הרוגים. בסך הכל נהרגו במהלך יולי 42 חיילים ו־181 נפצעו - החודש הקטלני ביותר מאז אוגוסט אשתקד.

גם נתוני הנציבות העליונה של האו"ם לזכויות אדם מציגים תמונה מטרידה ביותר. מניין הקורבנות מקרב האזרחים במהלך חודש יוני עמד על 12 הרוגים ו־57 פצועים, כמעט פי שניים מהחודש שלפניו, ובחודש שעבר דווח על שמונה אזרחים הרוגים ו־65 פצועים. בסך הכל, ציינו באו"ם, יותר מ־9,550 בני אדם נהרגו מאז החל הסכסוך האלים במרץ־אפריל 2014, ומיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם.

"ההסלמה באלימות ומספר הקורבנות מקרב האזרחים במזרח אוקראינה בחודשיים האחרונים מדאיגים מאוד", אמר הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, ראאד אל־חוסיין. "אזרחים שוב נאלצים לברוח למקלטים מאולתרים במרתפים שלהם, לפעמים באישון לילה, בתדירות גוברת - המחיר של הפרות הפסקת האש גבוה מדי עבור נשים, גברים וילדים במזרח אוקראינה".

הדיווחים על האלימות ההולכת וגואה משכיחים את העובדה שבמזרח אוקראינה אמורה לשרור הפסקת אש. בפברואר אשתקד נחתם הסכם מינסק השני בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיא אוקראינה ויקטור פורושנקו, בחסותם של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד.

לפי ההסכם, שהצטרף להסכם קודם מספטמבר 2014, כל הצדדים המעורבים בסכסוך מתחייבים להפסקת אש מיידית ולהסגת אמצעי הלחימה הכבדים מקו החזית. כל זאת לקראת פתיחתו של תהליך פוליטי שבמסגרתו הממשלה תחדש את סמכותה על מחוזות דונייצק ולוחאנסק, ותשנה את החוקה על מנת להעניק מעמד מיוחד לשני המחוזות שבהם יש אוכלוסייה גדולה של דוברי רוסית.

על אף שתחילה נראה כי יש סיכוי להשבת היציבות לאוקראינה - הצדדים החלו בהדרגה להסיג כוחות, והפרלמנט בקייב אף אישר את המעמד המיוחד למחוזות הבדלניים - בפועל השקט כמעט שלא חזר למזרח המדינה. הדיווחים על חילופי אש נמשכו ללא הרף, עם מאות קורבנות לשני הצדדים הלוחמים ובקרב האזרחים. האו"ם אישר כי גם בסבב הנוכחי נעשה שימוש באמצעי לחימה כבדים, בניגוד להסכם.

אלכסנדר האג, סגן ראש משלחת המשקיפים של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שמפקח על הפסקת האש, האשים בשבוע שעבר כי "שני הצדדים כשלו בהסגת כל כלי הנשק, לא הפסיקו להשתמש בהם וממשיכים להציב אותם באזורי מגורים".

"הסיבה המרכזית להמשך האלימות היא הקרבה בין הצדדים היריבים בכל המקומות שבהם יש עדיין לחימה. הם לפעמים נמצאים במרחק של 50 מטר אלה מאלה, וזה מוביל למתיחות שמתורגמת לקרבות לעתים קרובות", אמר האג ל"די ולט" הגרמני. "אזורי הקרבות האלה אינם בשדה הפתוח, לעתים קרובות הם מתרחשים בפאתי העיירות והכפרים, וזה גורר אזרחים לתוך הסכסוך כאשר הלחימה פורצת".

המשבר באוקראינה החל בנובמבר 2013, כאשר הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' החליט לוותר על הסכם הסחר עם האיחוד האירופי ובמקום זאת חזר לחיקו של המשטר בקרמלין. ההפגנות בכיכר העצמאות בקייב נמשכו עד פברואר, אז פרצו עימותים אלימים בין המפגינים לבין כוחות הביטחון שהותירו עשרות הרוגים. ינוקוביץ' נאלץ לברוח מהמדינה לרוסיה, ובקייב הוקם משטר שנטה לכיוון המערב ותמך בהצטרפות לאיחוד האירופי ולנאט"ו.

נקמתו של פוטין הגיעה במהרה. רוסיה השתלטה בתוך ימים ספורים על חצי האי קרים, שהיה בשטח אוקראינה אך שימש את הצי הרוסי בים השחור, וסיפחה אותו אחרי משאל עם שחוקיותו מוטלת בספק. המהלך הוביל למתיחות דיפלומטית בין מוסקבה לבין המערב, שהחלו בהטלת סנקציות על בכירים רוסים ועל תעשיות מפתח, כגון האנרגיה והבנקאות, ושוב צצו הדיבורים על מלחמה קרה חדשה.

באפריל החלו בדלנים פרו־רוסים בהתקוממות אלימה במחוזות דונייצק ולוחאסנק והכריזו על הקמת רפובליקות עצמאיות מתוך כוונה להצטרף בהמשך לרוסיה, מהלך דומה לזה שאותו נקטו המחוזות הבדלניים אוסטיה ודרום אבחזיה בגיאורגיה, ואשר הוביל לפלישה הרוסית למדינה השכנה בדיוק לפני שמונה שנים. ההכרזה של הבדלנים הובילה לתגובה צבאית מקיפה מצד השלטון בקייב ולקרבות עזים שכללו פגיעה עצומה ביישובים והאשמות של האו"ם ושל ארגוני זכויות אדם כי שני הצדדים מבצעים פשעי מלחמה.

על אף שרוסיה הכחישה בתוקף כי היא מסייעת לבדלנים וטענה כי ייתכן ששכירי חרב רוסים בלתי רשמיים הגיעו להילחם לצד המורדים, יותר ויותר ראיות העידו על כך שמוסקבה ממלאת תפקיד פעיל בלחימה. צילומי לוויין הציגו נוכחות רוסית משני צדי הגבול וגם דוח של בוריס נמצוב, מנהיג האופוזיציה הרוסית שנרצח בפברואר אשתקד, הציג עדויות שמהן עולה כי יותר מ־200 חיילים רוסים נהרגו בלחימה. צוות חקירה הולנדי גם קבע כי טיל קרקע־אוויר מתוצרת רוסיה שנורה מאזור בשליטת הבדלנים הוא שהפיל את המטוס של מלזיה איירליינס, אסון שבו נהרגו 298 בני אדם ביולי 2014.

מאז הפסקת האש לכאורה במזרח אוקראינה, ירד הסכסוך מהכותרות העולמיות ופינה את מקומו לסיפורים אחרים, כמו עליית דאע"ש, המלחמה הבלתי פוסקת בסוריה וזרם הפליטים ששוטף את האיחוד האירופי. אבל בשבועות האחרונים שוב זוכה הסיפור האוקראיני לתשומת לב מחודשת, ואת ה"אשמה" אפשר להטיל על לא אחר מאשר המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ.

בראיון שהעניק לפני כשבועיים לרשת ABC, הוא טען כי פוטין "לא עומד להיכנס לאוקראינה, או־קיי?". כאשר המראיין ג'ון סטפנופולוס שב על הדברים כדי להבהיר את הנקודה, ענה לו טראמפ: "אתה יכול לסמן את זה ואתה יכול לציין את זה בכל מקום שאתה רוצה". סטפנופולוס המשיך: "הוא כבר שם, לא?". טראמפ לא התבלבל: "טוב, הוא שם באופן מסוים, אבל אני עוד לא שם. ישנו שם אובמה. ולמען האמת, כל החלק הזה של העולם בבלגן תחת אובמה".

הדברים עוררו מיד מתקפה נגד טראמפ על כך שהוא לא שולט בסוגיות חוץ עדכניות, ולא מבין שרוסיה כבר נמצאת בתוך אוקראינה מאחר שסיפחה את חצי האי קרים. בעקבות זאת, ולא בפעם הראשונה או האחרונה, נאלץ המועמד הרפובליקני להסביר למה בדיוק התכוון. "כשאמרתי בראיון שפוטין 'לא נכנס לאוקראינה, אפשר לסמן את זה', התכוונתי בעצם שאם אני הייתי הנשיא. הוא כבר נמצא בקרים!", צייץ. "לכן, למרות הדיבור הקשוח של אובמה כלפי רוסיה ואוקראינה, הם כבר תפסו את קרים וממשיכים להתקדם. זה מה שאמרתי!".

 

עם או בלי קשר לטראמפ, בימים האחרונים גברו העדויות על כך שרוסיה שוב מגבירה את מעורבותה בסכסוך באוקראינה. בצבא האוקראיני טענו השבוע כי הרוסים העבירו לבני בריתם במזרח המדינה טנקים, נגמ"שים, חלקי חילוף לטנקים ומכלי דלק, ונמצאים בעיצומו של סבב ריענון של חיילים וקצינים שמוצבים בגזרה. המודיעין הרוסי גם דיווח כי בדלנים ירו למוות במפקד שלהם, קצין מהצבא הרוסי, אחרי שסירבו לפקודתו לבצע סיור בתוך השטח שבשליטת הממשלה המרכזית.

בתחילת השבוע הגיע המתח לשיא חדש, כאשר הצבא האוקראיני ועדי ראייה בחצי האי קרים דיווחו על תנועות נרחבות של טנקים וכלי רכב משוריינים במרחק של כ־40 קילומטר מהגבול, ואף על סגירת נקודות הגבול לשעות אחדות. בעקבות זאת הורה הנשיא פורושנקו על העלאת הכוננות מחשש לפלישה. "הכובשים מבצעים תמרונים ואנחנו עלולים להיווכח בכל רגע שהם עלולים להתחיל בהתקפה בהיקף נרחב או בהיקף מצומצם", מסר דובר הצבא האוקראיני.

יבחן מרצ'וק, נציג ממשלת אוקראינה בקבוצת הקשר המשולשת - עם רוסיה ועם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה - לקידום הפתרון הפוליטי למשבר, רמז כי התמרונים הרוסיים נועדו לשבש את חגיגות יום העצמאות ה־25 של אוקראינה ב־24 באוגוסט. 

"העובדה שקייב תארח את המנהיגים של מדינות מובילות בעולם מתסכלת אותם", אמר מרצ'וק. "המצב שהם יצרו, סבירות גבוהה להסלמה רצינית, ייצור באופן בלתי נמנע איומים היפותטיים על הביטחון האישי של אורחים מכובדים ויגרום לסירוב שלהם להגיע לקייב. אני חושב שרוסיה כבר פיתחה והפעילה את התוכנית שלה, שנועדה להרוס ולשבש את חגיגות 25 שנה לעצמאות אוקראינה".

ביום רביעי הגיעו גם האשמות רוסיות, כאשר שירות הביון הפדרלי טען כי סיכל מזימה של המודיעין האוקראיני לבצע "פיגועי טרור" נגד תשתיות ומתקנים בחצי האי קרים. "המטרה של החבלה ופעולות הטרור הייתה לערער את המצב הסוציו־פוליטי לפני הבחירות הפדרליות והאזוריות ובמהלכן", נאמר בהודעת השירות, שציינה כי סוכן וחייל רוסים נהרגו בחילופי האש וכי נתפסו 20 מטעני חבלה מאולתרים, תחמושת וכלי נשק נוספים "שנמצאים ברשותם של הכוחות האוקראיניים המזוינים". בקייב דחו את הטענות ואמרו כי מדובר ב"מידע מזויף".

בעקבות החשיפה לכאורה, הודיע פוטין כי אין צורך לקיים את המפגש המרובע עם מנהיגי אוקראינה, גרמניה וצרפת שהיה אמור להיערך במהלך פסגת מנהיגי 20 המדינות המתועשות בסין בתחילת ספטמבר, והבהיר כי ארצו אינה יכולה להתעלם ממותם של שני אנשי הביטחון. "אני חושב שברור שהרשויות בקייב אינן מעוניינות למצוא דרכים לפתור את הבעיות באמצעות מו"מ, אלא פנו לדרך הטרור", אמר הנשיא, שהזהיר כי אוקראינה "משחקת משחק מסוכן".

אתמול נועד פורושנקו עם ראשי כוחות הביטחון והנחה את הכוחות באזור קרים ובמזרח המדינה להיכנס לרמה המוכנות הגבוהה ביותר. הוא גם הנחה את שר החוץ ליצור קשר עם הקרמלין ועם מרקל, הולנד, סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיא האיחוד האירופי דונלד טוסק. גם פוטין כינס את ראשי מערכת הביטחון על מנת לדון בהתפתחויות בחצי האי קרים.

על אף שבינתיים לא התרחש דבר בחזית קרים, אי אפשר להתעלם מדבריו של פוטין, שעלולים לספק את התירוץ לפלישה רוסית בפועל, אחד התסריטים המדאיגים ביותר עבור מקבלי ההחלטות בקייב ובמערב. אי אפשר שלא לזכור כי הפלישה הצבאית הרוסית לגיאורגיה לפני שמונה שנים התרחשה גם היא בחודש אוגוסט, כאשר כל העולם התמקד באולימפיאדת בייג'ינג ורבים מהמנהיגים היו עסוקים בחופשות הקיץ והגיבו באטיות לפרובוקציה של פוטין.

בינתיים, כאשר מרקל והולנד עסוקים בטרור במדינותיהם ואובמה מקווה להעביר את שארית כהונתו בשקט, מי יכול להבטיח שפוטין לא ינצל את ההזדמנות כדי לקדם את האינטרסים שלו פעם נוספת באופן כוחני, ובעיקר - להזכיר לאוקראינה שגם אחרי 25 שנה של עצמאות, היא לא ממש יכולה להתנתק מאמא רוסיה.