חילוץ הנערים לא היה הנס היחידי: מבצע ההצלה של המאמן ו-12 הנערים הלכודים במערת תאם לואנג כמעט נגמרה באסון, לאחר שבזמן שצוללנים ועובדי הצלה היו עדיין במרחק של 1.5 ק"מ מפתח המערה, עסוקים בפינוי הציוד, קרסה משאבת המים. כתוצאה מכך, מפלס המים עלה משמעותית, וזאת כמה שעות בלבד לאחר שאחרון הילדים פונה. 
שלושה צוללנים אוסטרלים אשר היו מעורבים במבצע החילוץ מסרו לגרדיאן כי בזמן ששהו בתוך המערה, החלו לשמוע צרחות וראו פועלים רצים בהיסטריה בחיפוש אחר קרקע יבשה. "הצעקות החלו להגיע כי המשאבה הראשית של המים קרסה והמים החלו לעלות במידה ניכרת", אמר אחד מהם. 

100 העובדים שנותרו בתוך המערה מיהרו אל עבר היציאה, ובתוך פחות משעה היא פונתה לחלוטין, מבלי שהתאונה גרמה לאבדות בנפש. 

בתוך כך, רוב הנערים שחולצו ממערת תאם לואנג איבדו בממוצע 2 ק"ג במהלך 17 הימים האחרונים, אך באופן כללי מצבם טוב והם לא מראים סימני חרדה, כך מסר היום (רביעי) בכיר במערכת הבריאות התאילנדית. כזכור, אמש שחררו המחלצים את ארבעת הילדים האחרונים שנשארו במערה, מתוך 12 שנלכדו בה ביחד עם מאמן הכדורגל שלהם. כעת על פי הדיווחים, מסתמן שמבצע החילוץ המסוכן אך המוצלח, שארך במשך מעל שבועיים, הסתיים בסוף טוב עבור הלכודים.


למרות הערכתו המעודדת של משרד הבריאות התאילנדי, אמש הסביר לרשת ABC ד"ר סטיבן ברקוביץ', יושב ראש משותף של הוועדה לנושאי טרור ואסונות של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים, מה הן ההשלכות האפשריות. "ברגע שקורה דבר קשה, מרבית האנשים יראו סימני מצוקה שונים, שיחלפו בתוך מספר שעות. עם זאת, אחוז קטן מהם ימשיך לסבול מתופעות שונות במשך שנים רבות, בעקבות האירוע", אמר.

הפרעת דחק פוסט טראומטית היא בעיה בריאותית נפשית, שעשויה להתרחש לאחר אירוע שבו החיים נמצאים בסכנה, כמו אסון טבע או מלחמה. המומחה המליץ לבצע מעקב אחרי הילדים לאורך זמן. "הייתי מבצע מספר בדיקות לניתוח ההתנהגות שלהם. ככל הנראה חלקם יחוו תסמינים כמו חרדה, סיוטים ומחשבות פולשניות. הם עלולים לפתח חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית מאוחר יותר".