קבוצת GP היא אחת מחברות הבנייה והתשתית המובילות בבולגריה. לפי אתרה הרשמי, תחומי פעילותה כוללים תחנות דלק וגז, בנייה למגורים ולתעשייה, מתחמי מלונות, פרויקטים תלת־ממדיים, תחנות מטרו בבירה סופיה, מתקני התפלת מים ומתחמי ספורט. לפני שנתיים היא קיבלה מממשלת בולגריה את הפרס הראשון בתחום "תשתית התחבורה העירונית", בשל בניית תחנת המטרו של שדה התעופה הבינלאומי.

בשבועות האחרונים עומדת החברה במרכזן של מספר שערוריות. בשבוע שעבר הפגינו מאות בני אדם מול בניין עיריית סופיה במחאה על התמשכותן של עבודות השיפוץ ברחובות מרכזיים בלב העיר, שגרמו בין השאר להפיכתן של מדרכות לבלתי עבירות כמעט. ראש העיר יורדנקה פנדקובה הודתה שאיכותן של העבודות ירודה למדי והבהירה כי אם קבוצת GP, שאחראית לשיפוצים, לא תתקן את הנזקים שנגרמו במהלך העבודות, היא תטיל עליה קנס של עד חצי מיליון יורו.

השערורייה הגדולה יותר התרחשה בחודש שעבר, כשתחקיר עיתונאי מצא שהחברה הייתה מעורבת לכאורה בפרשת שחיתות ומרמה סביב קרנות של האיחוד האירופי וכספים ממשלתיים. לפי התחקיר של אתר Bivol, שכינה את הפרשה GPGate, מסמכים וספרי חשבונות הראו לכאורה שרשת של חמש חברות ייעוץ, חלקן קשורות לקבוצת GP, קיבלו את מלוא התשלום על ביצוע עבודות, אף שנעשתה פחות עבודה מהמתוכנן והיה שימוש בחומרים מועטים יותר.



בתחקיר נטען כי על מנת לזכות במכרזים על העבודות הציבוריות ולקדם את הפרויקטים, אותן חברות ייעוץ שילמו שוחד, כולל לסגן שר ולרואי חשבון, והפרטים הוכנסו לספרי החשבונות. בין נובמבר 2013 לפברואר 2015, כך ציין התחקיר, רווחי חברות הייעוץ עמדו על 7.2 מיליון לב בולגרי (3.7 מיליון יורו), בעוד העמלות עמדו על כ־4 מיליון לב.



קשה לומר שהתחקיר הפתיע, לנוכח תופעת השחיתות בבולגריה. לפי הדוח של ארגון "שקיפות בינלאומית" לשנת 2017, המדינה ניצבה במקום ה־71 מתוך 180, עם ציון נכשל - 43 מתוך 100 נקודות. על כן, באתר Bivol הביעו תקווה כי הפרסום יסייע לשנות את התמונה. "התחקיר פותח דלת צרה בלבד למרכז הסודי והמרושע של שחיתות נעלה, שמזהמת קשות את כל התחומים ואת כל מוקדי הכוח בבולגריה", נכתב באתר. "עם זאת, הוא צריך לספק בסיס סביר לתגובה קיצונית מצד המוסדות הרלוונטיים, אם עדיין יש בתוכם משהו שעובד למען האינטרסים של שלטון החוק והציבור".

שלושה ימים לאחר הפרסום, קיבלה הפרשה תפנית דרמטית. אתר התחקירים קיבל מידע על כך שמסמכים וציוד מוצאים ממטה חברת GP בסופיה. אף שהדיווח הועבר למשטרה המקומית, לא נעשה דבר. למחרת הגיעו העיתונאי דימיטר סטויאנוב ועמיתו אטילה בירו מאתר התחקירים הרומני RISE, שהיה שותף לתחקיר השחיתות, לעיר רדומיר שבמערב בולגריה, לשם על פי המידע הועברו החומרים.

בתוך זמן קצר הגיעו לשם גם שוטרים, ובמקום להפסיק את הפעילות סביב הרס הראיות, הם עצרו את שני העיתונאים בטענה של כניסה בלתי מורשית לזירת פשע והחרימו את הטלפונים הניידים שלהם. הם שוחררו רק כעבור שעות אחדות. גם הטלפונים, שבהם עדיין היו צילומים שהעידו על שריפת מסמכים וגריסתם.

מפקד כוח המשטרה למאבק בפשע המאורגן איביילו ספירידונוב התנצל על המעצר וטען כי מדובר בקצר בתקשורת, אולם זה לא הספיק לארגונים למען חופש העיתונות, שתקפו את המשטרה על המעצר. "הרשויות בבולגריה צריכות להתמקד בטיפול בחשיפות במקום להטריד את העיתונאים שלהן", אמר סגן מנהל המכון לתקשורת בינלאומית סקוט גריפן. "טוב שהם התנצלו, אבל אני עדיין לא רואה אותם פועלים נגד האנשים הרעים, ואני חש שיש להם מטרייה פוליטית".



התעללות בגופה

כמו סוגיית השחיתות, גם היחס לעיתונאים בבולגריה נחשב למכת מדינה, לפחות לפי עדויותיהם של אנשי תקשורת ודוחות של ארגונים למען חופש העיתונות. לפי דוח של "עיתונאים ללא גבולות", במדד חופש העיתונות בולגריה ניצבת במקום ה־111 מתוך 180 מדינות, האחרונה מבין חברות האיחוד האירופי. רק לפני עשור היא ניצבה במקום ה־36. במאי האחרון גם פורסם דוח של התאחדות המו"לים בבולגריה, שהציג את "ההתנגשות הגוברת בין מו"לים, אוליגרכים ומפלגות פוליטיות", שהביאה לירידה משמעותית ברמת חופש העיתונות. "הלחץ על התקשורת העצמאית היה שיטתי במשך העשור האחרון", אמר נשיא ההתאחדות, תאודור זאהוב.

בשבוע שעבר שודרה לראשונה תוכנית התחקירים "גלאי אמת" בערוץ TVN, בהגשת העיתונאית ויקטוריה מרינובה. במרכז התוכנית עמד ראיון עם סטויאנוב ובירו, שדיברו על התחקיר שלהם ותיארו את דרמת המעצר. בתום הפרק הפצירה מרינובה ברשויות בולגריה לבחון לעומק את ממצאי התחקיר על השחיתות בכספי האיחוד.

איש לא יכול היה לדעת שהתוכנית הראשונה תהיה גם האחרונה עבור העיתונאית בת ה־30. ביום שבת בבוקר היא נראתה שותה קפה עם חברים ולאחר מכן יצאה לריצה לאורך נהר הדנובה בעיר רוסה שבצפון המדינה. שעות אחדות לאחר מכן התגלתה גופתה של מרינובה בין השיחים בפארק ליד הנהר, והחקירה העלתה כי היא נאנסה, ספגה מכות בראשה ונחנקה, וכי הטלפון הנייד שלה, מפתחות המכונית, המשקפיים וחלק מבגדיה נעלמו.

הרשויות מיהרו להצהיר כי ככל הנראה נפלה מרינובה קורבן לפשע מיני שאינו קשור לעבודתה העיתונאית, וזאת אף שרוסה אינה נחשבת לעיר אלימה, ובשנה שעברה נרשמו בה חמישה מעשי רצח בלבד. עם זאת, התביעה ציינה כי כל כיווני החקירה נבדקים.

ביום רביעי נעצר בגרמניה סברין קרסימירוב (21), בולגרי תושב רוסה, וזאת אחרי שהוצא נגדו צו מעצר אירופי בשל התאמה של הדנ"א שלו לממצאים בזירת הרצח, ולאחר שהפריטים שנגנבו מהגופה התגלו בביתו. לפי הדיווחים עד כה, קרסימירוב לא הכיר את מרינובה לפני שתקף ואנס אותה, ולכן העובדה כי מרינובה הייתה עיתונאית לא הייתה המניע, אולם יש בבולגריה מי שעדיין מביעים ספק אם הרשויות לא מנסות להסתיר את המניע האמיתי.



הרצח המחריד זעזע את בולגריה, והשבוע נערכו עצרות ליליות בסופיה וברוסה לזכרה של העיתונאית. גינויים הגיעו מארגונים למען חופש העיתונות, מבכירי האיחוד האירופי ומהאו"ם, בקריאה לרשויות בסופיה לחקור לעומק את הרצח ואת פרשת השחיתות, וגם לפעול למען שמירה על חופש העיתונות. "אנחנו חייבים להבטיח שעיתונאים בכל מקום יהיו בטוחים ויוכלו לתת את תרומתם רבת הערך לחברות הדמוקרטיות שלנו", אמר דובר הנציבות האירופית מרגריטיס שינאס.

ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב לא הסתיר את זעמו על חלק מהגינויים המוקדמים שמיהרו לקשור בין הרצח לבין היותה של מרינובה עיתונאית. "בימים האחרונים קראתי דברים מפלצתיים על בולגריה, שאף אחד מהם אינו נכון", התריס. הוא אף הצהיר כי לעיתונאים בבולגריה יש "חופש מוחלט לכתוב ולדווח על כל נושא".

גם אם הרצח לא היה קשור לעבודתה של מרינובה, הוא הצליח להביא לשינוי משמעותי סביב פרשת השחיתות לכאורה. ביום שני נפתחה חקירה רשמית לבירור הטענות על מרמה סביב קרנות האיחוד האירופי, והתובע הכללי סוטיר טסטסרוב מסר כי בהתאם לחוק למניעת הלבנת כספים, הוקפאו 14 מיליון יורו מחשבונות בנק של חלק מהחברות שהוזכרו בתחקיר, הקשורות לקבוצת GP. גם הנציבות האירופית הודיעה שתבקש מהמשרד האירופי למלחמה בשחיתות לבחון את הטענות שעלו מהתחקיר.

מי נתן את ההוראה?

שמירה על חופש העיתונות נחשבת לאחד העקרונות הבסיסיים של האיחוד האירופי ומהווה את אחד התנאים המשמעותיים ביותר להצטרפותן של מדינות חדשות לגוש. "לכל אחד יש זכות לחופש הביטוי", נאמר בסעיף 11 של אמנת האיחוד האירופי לזכויות בסיסיות. "הזכות הזו צריכה לכלול חירות להביע דעות ולקבל מידע ורעיונות ללא הפרעה מצד סמכות פוליטית, בלי קשר לגבולות. יש לכבד את החופש והפלורליזם של התקשורת".

אולם הרצח של מרינובה, גם אם אינו קשור ישירות לעבודתה, עורר תרעומת וחשש לא רק בגלל האכזריות של ההתעללות בגופתה, אלא גם בשל העובדה שמדובר ברצח השלישי בתוך שנה בלבד של עיתונאים שעוסקים בתחקירים באיחוד האירופי.

בשבוע הבא תצוין שנה לאחד החיסולים הדרמטיים ביותר. ב־16 באוקטובר 2017 יצאה דפני קרואנה גליציה (53), כתבת התחקירים הבולטת ביותר במלטה, מביתה בכפר בידניז'ה שבצפון האי הים תיכוני, וכעבור דקות ספורות נשמע פיצוץ אדיר. מכונית הפיג'ו 108 של קרואנה גליציה התרסקה לרסיסים, ולעיתונאית לא היה שום סיכוי להינצל.

גליציה, שלא פעם פרסמה תחקירים על שחיתות בדרגים הגבוהים של הממשל, הייתה בעיצומם של פרסומים שנבעו ממסמכי פנמה - הדלפת הענק מפירמת עורכי דין מוסאק פונסקה, שחשפה מאות לקוחות, בהם פוליטיקאים וסלבריטאים, שהסתירו כספים במקלטי מס. בין השאר, היא טענה כי רעייתו של ראש הממשלה ג'וזף מוסקאט הסתירה תשלומים שקיבלה ממשפחת השלטון באזרבייג'ן. מוסקאט דחה את הטענות על שחיתות והכריז כי אף שהעיתונאית תקפה אותו לא מעט, הוא לא יכול להצדיק "את המעשה הברברי הזה שמנוגד לכל אנושיות".



בדצמבר שעבר נעצרו שלושה בכירים בעולם התחתון של מלטה - ג'ורג' דיגיורגיו, אחיו אלפרד דיגיורגיו ווינסנט מוסקאט (אינו קשור לראש הממשלה) - והואשמו כי הם היו אלה שהטמינו את מטען החבלה במכוניתה של קרואנה גליציה והפעילו אותו. לפי כתב האישום, ג'ורג' דיגיורגיו שהה על הספינה שלו בנמל ואלטה בעת ששלח את ההודעה שהפעילה את הפצצה, בעוד אחיו וידא שהמשימה בוצעה.

משפטם של השלושה עדיין בעיצומו, אולם השאלה הגדולה היא מי הורה על ביצוע החיסול, ויש תמימות דעים כי הנאשמים היו רק שכירי חרב. קבוצת עיתונאים מרחבי העולם הקימה את "פרויקט דפני", שנועד להמשיך את עבודת התחקיר של העיתונאית, אך גם לנסות למצוא מידע נוסף שיסייע לאתר את מי שהפעילו את שלושת הנאשמים.

בתחקיר שפורסם השבוע ב"לה רפובליקה" האיטלקי נאמר ששני עדים חדשים פנו לחוקרי הרצח וטענו שבמהלך מסיבה ביוני 2017 נראה שר הכלכלה של מלטה כריס קרדונה משוחח עם אחד הנאשמים, אלפרד דיגיורגיו. גם באפריל נטען שעדים ראו את השר מבקר בפאב ומשוחח עם דיגיורגיו כחודש לאחר הרצח. "אלה ראיות נסיבתיות שלא מוכיחות דבר, אבל זה מראה כיצד קרדונה קשור לעולם ההברחות ולמחסלים של גליציה", נאמר ב"לה רפובליקה".

אף שלא נטען שהשר הבכיר קשור לרצח, הוא מיהר להאשים כי מדובר ב"השמצות" שנועדו לפגוע בתדמיתו. "החקירה סביב מותה של גליציה היא אחת החשובות בהיסטוריה המשפטית של מלטה", אמר. "אסור לערער אותה עם ספקולציות בלתי פוסקות ורמזים מצד עיתונאים בינלאומיים שנופלים למלכודת של פוליטיקה מפלגתית במלטה".

בשבועות האחרונים חלה התפתחות משמעותית גם בחקירת רציחתו של עיתונאי אחר באיחוד האירופי בשנה האחרונה. ב־2 בפברואר התגלו גופותיהם של העיתונאי יאן קוצ'יאק וארוסתו, מרטינה קוסנירובה, בביתם בכפר קטן במערב סלובקיה. קוצ'יאק היה בעיצומו של תחקיר על הקשרים בין המאפיה האיטלקית לבין אנשי עסקים ומפלגת השלטון, ובעקבות הרצח פרצו הפגנות המוניות במדינה שהובילו בתוך ימים להתפטרותם של ראש הממשלה רוברט פיקו ושרי הפנים והתרבות.

בסוף ספטמבר עצרו כוחות המשטרה שמונה חשודים במעורבות ברצח הכפול, ובתחילת החודש הוגש כתב אישום נגד ארבעה מהם. לפי התביעה, המתנקש, איש משטרה לשעבר, קיבל סכום של 70 אלף יורו - 50 אלף בתשלום ועוד 20 אלף בוויתור על חוב, מהנאשמת המרכזית, אלנה זוזסובה, שעבדה כעוזרת וכמתורגמנית של איש העסקים מריאן קוצ'נר, שאף היה הסנדק של בתה. קוצ'נר היה אחת הדמויות המרכזיות בתחקיר של קוצ'יאק. שני נאשמים נוספים הם הנהג והמתווך. הרשויות הודו כי בעוד החיסול כוון נגד העיתונאי, ארוסתו הפכה לקורבן כי "הייתה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון".

בוועדה להגנה על עיתונאים שיבחו את הרשויות על המעצר וכתבי האישום, אולם כמו במקרה המלטזי, הביעו תקווה שיתגלה מי נתן את ההוראה. "כתבי האישום הם צעד מבורך, אבל הרשויות בסלובקיה חייבות להפוך כל אבן כדי למצוא את האנשים שהורו על הרצח של עיתונאי אמיץ כדי להעלים את האמת", אמר מנהל סניף הוועדה במדינות האיחוד, טום גיבסון.


hayim30@gmail.com