למעלה מחצי שנה עברה מאז ראשית הפלישה הרוסית לאוקראינה, והסנקציות הרבות שהוטלו עליה בעקבות המהלך. אחד התחומים להם נוגעות הסנקציות הוא תחום האנרגיה, שכן רוסיה הינה אחת מהיצרניות הגדולות בתחום. במהלך סוף השבוע, הסיוט הגדול ביותר של גרמניה - ושל רבים באירופה - התגשם, כאשר חברת הגז הרוסית גזפרום הודיעה על הפסקת הזרמת הגז ליבשת. כאמור, נורד סטרים 1, צינור הגז שמחבר בין הים הבלטי לגרמניה, הושבת בימים האחרונים לצורך עבודות תחזוקה שגרתיות, וכעת החברה הודיעה כי לא תשוב להפעילו. 

בגזפרום, הנשלטת על ידי המשטר הרוסי, הודיעו כי זוהתה דליפה באחד הטורבינות שלה, וכי ההשבתה תימשך עד הודעה חדשה, והצינור יישאר סגור ללא הגבלת זמן. מהלך זה מגביר את הסיכוי להפסקות חשמל ולסערה כלכלית ברחבי היבשת ומחריף את משבר האנרגיה.

האוצר הנעלם: הסיבה האמיתית שפוטין נשאר באוקראינה, וזה לא הפגנת כוח

טענתה של ספקית האנרגיה ברשתות החברתיות על סגירת הצינור הייתה כי הוא יישאר סגור ללא הגבלת זמן מכיוון שהמהנדסים גילו דליפת שמן. החברה זיהתה דליפות נפט מארבע טורבינות בתחנת המדחס של פורטובאיה בקצה הרוסי של הצינור, כולל הטורבינה התפעולית היחידה. למרות שהחברה הסבירה את עצירת האספקה בכך ש"יש צורך בעבודות על הטורבינה המתפקדת היחידה שנותרה", גורמים רשמיים בגרמניה הטילו ספק בהסבר.

אירוע סגירת הצינור הגיע, כאמור, לאחר שב-19 באוגוסט הודיעה החברה כי תפסיק את זרימת הגז בצינור מתאריך ה-31 באוגוסט עד ה-2 בספטמבר, עקב תחזוקה שוטפת. 

בשבועות האחרונים, גזפרום חתכה את אספקת הגז לאירופה מצינור נורד סטרים 1 ל-20% בלבד מהקיבולת שלו, זאת ברקע הסנקציות המערביות שהוטלו על מוסקבה בעקבות הפלישה לאוקראינה. מייקל רות', יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הגרמני, צייץ בעמוד הטוויטר שלו על עצירת האספקה: "זה חלק מהמלחמה הפסיכולוגית של רוסיה נגדנו".

בנוסף, הדובר הראשי של הנציבות האירופית, אריק ממר, אמר כי ההחלטה לסגור את הצינור ללא הגבלת זמן התקבלה ב"תואנות מוטעות" וכי היא הוכיחה את "חוסר האמינות" של גזפרום כספקית. הוא הוסיף כי מדובר ב"הוכחה נוספת לציניות של רוסיה". רגולטור הרשתות של גרמניה גם הגיב לנושא ואמר כי "המדינה מוכנה יותר להתמודד עם הפרעה באספקה ​​הרוסית", אך הזהיר: "אנשים ועסקים יצטרכו לצמצם את השימוש".

מדינות אירופה נאבקו במציאת מקורות גז חלופיים מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר. רבים קנו גז נוזלי יקר שמגיע באונייה ממדינות כולל קטאר, בעוד שאספקה ​​נוספת הגיעה בצינור מנורבגיה ואזרבייג'ן.