מומחים של הקרן הקיימת לישראל מסייעים בשנים האחרונות לתושבים מקומיים בטורקנה שבקניה להתאים שיטות חקלאיות עתיקות לתנאי הסביבה והתרבות שלהם, ומלמדים אותם לשקם חקלאית אזור שעבר האצה של מדבור באמצעות נטיעות וניהול רעייה, ותוך כדי כך גם למנוע נזקי שיטפונות.
בעידן משבר האקלים, שבו מדינות מתפתחות רבות חוות בצורת ושיטפונות, שיטות אגירת ותיעול מי הגשמים הנדירים שאנשי קק"ל מלמדים את החקלאים הקנייתים הן קריטיות להישרדותן של קהילות שלמות. תוכנית "תלמים במדבר" התרחבה לאחרונה לפעילות חקלאית ביותר מ־70 קהילות בחבל טורקנה שבצפון קניה.
מחסור במים הוא הגורם המגביל העיקרי לפיתוח החקלאות באקלים המדברי של טורקנה, ובעוד רוב החקלאות מבוססת על שאיבת מי תהום והשקיה בטפטוף, כמות משמעותית ממי הגשמים אובדת בזרימה שטפונית בערוצי הוואדיות.
בנוסף, כריתת עצים מסיבית ורעיית יתר של עדרי צאן, בקר וגמלים תרמו לנזקי סחף קרקע חמורים. חלק מההכשרה שמבצעים אנשי קק"ל לחקלאים המקומיים הוא בניהול נכון של אגני ניקוז וניהול נכון של רעיית העדרים.
גיל סיאקי - מנהל מחלקת יער במרחב דרום בקק"ל, ומוטי שריקי - מנהל מחלקת שימור קרקע במרחב דרום, איתרו באזור שטח מתאים להקמת פרויקט להדגמה, שמתבסס על הידע והניסיון שנרכש בניהול שטחים פתוחים והקמת יערות על בסיס איסוף וניצול מי נגר בנגב. "לא היה בידנו מספיק ידע על המקום, אבל לקחנו את הניסיון שלנו מהנגב וביצענו התאמות", מסביר שריקי. "לימדנו את המקומיים לאסוף את הנגר של מי הגשמים במדרונות מתונים וערוצי זרימה קטנים בעזרת סוללות עפר, כך שהמים יתחלקו בצורה שווה ויגיעו לכל העצים, וכשהגיע גשם הוא מילא את כל מערכות 'קציר הנגר' ללא נזקים".