מהדו"ח עולה, כי נכון להיום, מכהנות בכנסת 35 נשים, המהוות 29% מכלל חברי הפרלמנט. פרופ' קינג מסביר כי הזינוק במספר הנשים שנבחרו לפרלמנטים היא אחת התופעות הבולטות שמתרחשות בשני העשורים האחרונים, ולא רק במדינות דמוקרטיות. על פי הדו"ח, עד לשנת 2003, הייתה רק מדינה אחת שבפרלמנט שלה שיעור הנשים היה גדול מ-40%, ואילו כיום יש 32 מדינות כאלה בעולם.
כיום, בשבע מתוך 38 המדינות ב-OECD, מכהנות נשים במשרה הפוליטית הבכירה ביותר. ביניהן, ניתן למנות את ג'סינדה ארדרן, ראש הממשלה של ניו זילנד, ומטה פרדריקסן, ראש ממשלת דנמרק. בעשור האחרון, כיהנו נשים בתפקיד ראש הממשלה או הנשיאה ב-21 מתוך 38 המדינות בארגון.
כמו כן, שתי הממשלות האחרונות רשמו שיאים חדשים של ייצוג נשי בממשלה. כך, בממשלה ה-35, ממשלת נתניהו-גנץ, כללה בראשיתה מספר שיא של שמונה נשים בתפקידי שרים. בממשלה הנוכחית, שוב נשבר השיא, כאשר תשע נשים מכהנות כשרות בממשלה.
לדברי פרופ' קניג, הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית נמצא כיום ברמות שיא – בכנסת, בממשלה וגם ברשויות המקומיות, אך יש גם היבטים בהם השיפור בייצוג הפוליטי הנשי מדשדש. הגידול בנוכחות הנשית בממשלה לא תורגם לעת עתה למינוי שלהן לאחד ממשרדי הממשלה היוקרתיים. שרת החוץ האחרונה שכיהנה הייתה ציפי לבני, ובשני המשרדים היוקרתיים הנוספים – הביטחון והאוצר – לא כיהנו נשים מעולם. מעבר לכך, כיום מכהנת רק ראשת מפלגה יחידה – מרב מיכאלי במפלגת העבודה.
התרעות פיקוד העורף