בתחילת החודש הודיע בנק ישראל על רפורמה לקידום התשלום המיידי בישראל, המאפשר לראשונה ללקוחות להעביר זיכויים מיידיים ובהמשך גם בקשות תשלום, באמצעות פרט מזהה שאינו חשבון בנק. מספר טלפון למשל.

האם כדאי לקחת משכנתא כעת? מומחה פיננסי מסביר
בכיר לשעבר באוצר: "האמון של סוכנות מודי'ס בישראל נשבר"
 
את השכלול הפשוט הזה לכאורה כבר מיישמים בעולם זה זמן מה, אז האם עבור כל מי שנאלץ לחתום עד היום על מסמכים רבים ולהמתין לעתים יום עסקים או יומיים כדי לקבל העברת תשלום, העניין הזה נפתר?

את הרפורמה הזאת אומנם אישר בנק ישראל, אך מי שקידמו ועמלו על המערכת המשודרגת הם מס"ב, מערכת הסליקה הבנקאית, חברה שבחודש דצמבר האחרון ציינה 40 שנה, וכולנו נתקלנו בה בצורה כזו או אחרת במהלך חיינו. מס"ב היא תשתית לאומית העוסקת בכל מה שקשור בהעברות כספים בין בנקים, ותשלומים במשק. החברה מפוקחת על ידי בנק ישראל, על ידי רשות התחרות ועל ידי מערך הסייבר הלאומי.

"אנחנו עוסקים בשתי פעילויות עיקריות" מסבירה מנכ"לית מס"ב, אודליה משה אוסטרובסקי, "הראשונה היא סליקה של כספים, כל מה שקשור בהעברות שאנחנו מכירים בישראל. מס"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, היא מחוברת לכל הבנקים, לכל חברות האשראי, לגופי הממשלה, הביטוח ולחברות הגדולות במשק ולעשרות אלפי חברות שפועלות במערכת הישראלית. בנוסף להעברת כספים, היא נמצאת על ציר מרכזי שמאפשר לה להיות גם מקום שמחבר מידע בין גופים לצורך שירותים שונים מעבר להעברות תשלום".

אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ''לית מס''ב (צילום: אוסף פרטי)
אודליה משה אוסטרובסקי, מנכ''לית מס''ב (צילום: אוסף פרטי)


מה למשל?
"ניוד בין בנקים, פרויקט ניוד בקליק משתמש בתשתית של מס"ב כדי שיהיה אפשר להעביר בין בנק אחד לאחר. יש מידע על כרטיסי אשראי, על ניירות ערך, על פעילות לקוח וכיוצ"ב. ביטוח לאומי למשל, שמעביר לגופים הפיננסיים עבור הילדים שלנו כסף לפרויקט חיסכון לכל ילד. וכמובן כשגופים מסוימים רוצים לפתוח חשבונות בנק או לתת כרטיסי אשראי ללקוחות שלהם הם צריכים גישה למאגרי מידע".

אז היכן החידוש בעצם ואיך הוא ישדרג לנו את החיים?
"עד היום כשהיו מעבירים כספים מבנק אחד לשני, ההעברה הייתה מתבצעת דרך מס"ב שהייתה מעבדת את הנתונים, מעבירה לבנק השני, במהלך הלילה זה היה נכנס למערכות והלקוח היה רואה את התשלום רק למחרת. במערכת החדשה, שאגב קיימת כבר שלוש שנים בשוק, אפשר להעביר כסף מצד לצד באופן מיידי, בו ברגע, והכסף הוא סופי וניתן להשתמש בו באופן מיידי".

משה אוסטרובסקי מציינת כי בחודשים הקרובים יצטרף לשירות גם שירות בקשת תשלום, כך שמי שרוצה לקבל כסף, יכול להעביר בקשה כדי לקבל את הכסף. "תחשבי מה זה עושה לעולם המסחר, לבתי העסק שפתאום יכולים להוציא בקשת תשלום ללקוח שיכול לאשר מיידית את הבקשה והכסף יושב אצלם בחשבון. לא עוד פעילות אחרי לילה, או פעילות בכרטיסי אשראי. תחשבי למשל מה זה יעשה לעולם התשלומים בישראל, גם בהקשר של עמלות סליקה. בכרטיסי אשראי למשל, יש עמלות סליקה ובהעברות אין. זו שרשרת שללא ספק תועיל גם לצרכן הסופי שבסוף יגלגלו גם אליו את ההטבה".

כן לטלפון

איך זה מתבצע? בנק ישראל אישר בעצם שאמצעי הזיהוי, שעד עתה היה מספר תעודת זהות וחשבון בנק, יהיה אמצעי זיהוי פשוט כמו מספר טלפון או כתובת מייל, לצורך העניין?
"זה מפשט את העניינים, איך? אם אני רוצה לזכות אותך באופן מיידי בסכום מסוים, אני צריכה לבקש לפני כן את פרטי החשבון שלך, זה הליך יותר בירוקרטי. לא כולם זוכרים את מספר החשבון, אנחנו מפחדים לטעות. לפעמים המחיר בטעות בספרה אחת יוצר בעייתיות בלקבל את הכסף בחזרה (על פי חוק בנק ישראל, אם זיכוי הלך למקום לא נכון, צריך את אישורו של מי שהכסף נכנס אליו, על מנת לקבל אותו בחזרה - ט"ל). למהלך יש יתרונות כאמור גם בהיבט של בקשת התשלום שתהיה מוכנה בתחילת השנה הבאה. זה משמעותי כי כשאת מבקשת תשלום, יותר ידידותי למשתמש לעשות את זה עם מספר טלפון. זה יישור קו עם עולם האינסטנט".

אם נדע לדבר באמצעי זיהוי כדוגמת מספר טלפון או מייל, השינוי יהיה דרסטי.
"תחשבי על מקומות שמכירים את הלקוח שלהם על ידי מספר טלפון בלבד ולא על ידי מספר חשבון. ההתעסקות תהפוך להרבה יותר קלה. זה עולם חדש".

גם אני נתקלתי בבירוקרטיה של עשרות טפסים ואישורים שהייתי צריכה להעביר כדי לקבל העברת מס"ב, כל זה ייעלם לחלוטין?
"תראי, הבירוקרטיה היא לא תמיד בגלל המערכות של הבנקים. עולם הכסף הוא יותר מורכב, כשמתעסקים עם כסף יש הרבה לוגיסטיקה מסביב ובירוקרטיה. ככל שייעלו את התהליכים זה יפגוש את מי שרצה להחתים אותך שיהיה לו יותר קל ובסוף גם את לא תרגישי. למרות שהמערכות עושות אותו דבר בעצם גם היום, אבל ברגע שיש אפשרות להקל אחורה בתהליך על מי שנותן לך את השירות, את תראי את זה בעצמך, במהירות ובקלות ותרגישי את הערך שזה מביא".

משה אוסטרובסקי מאוד גאה במהלך של מס"ב ומקפידה לציין שאומנם מדובר בחברה בת 40 אבל היא לחלוטין חברת סטארט־אפ. "אנחנו צוחקים ואומרים שזה סטארט־אפ בן 40, למה סטארט־אפ? כי כל המהות שלו זה אנשים שהם בעלי ידע בתחום התשלומים והמיתוג, לצד אנשים בחזית הטכנולוגיה. אני יודעת שהסטיגמה של מס"ב בעיני אחרים היא אולי אחרת, ויכול להיות שזה קרה כי היינו הרבה שנים מתחת לרדאר, ואנשים לא מבינים עד כמה הטכנולוגיה שלנו מתקדמת, וכמה הפלטפורמה שעמלנו עליה כמעט חמש שנים היא משמעותית".

הפלטפורמה שלכם בעצם הולכת לשמש את כל הגופים במשק.
"הפלטפורמה שלנו היא בעצם הבסיס שעל גביה אפשרי שכל הגופים, גם הבנקים וגם הגופים החוץ־בנקאיים יקדמו חדשנות. לנו יש את האנשים שהם תמהיל בין ותיקים לבין יוצאי הייטק שמבינים את הצרכים של השוק, וזה משהו מאוד משמעותי. בסוף, כשאת עוסקת בכסף, הכסף עד האגורה האחרונה צריך להגיע למקומו. זה הרבה יותר משמעותי מאשר שאת עובדת בסטארט־אפ אחר, ועם כל הכבוד לאומת הסטארט־אפ, שם אפליקציה נופלת ויורדת ולא קרה שום דבר. אצלנו אין אפשרות כזאת, אנחנו נמדדים על יציבות, יעילות, חדשנות. לפני כן זה לא היה".

מניה בהזדמנות

מלבד העברות כספים, סט השירותים של המערכת משדרג מעתה שירותים מתקדמים של חברות ללקוחותיהם, כמו למשל אפליקציות שנותנות שירותים בתחום מניות וניירות ערך. "נניח והם רוצים לקנות ללקוח שלהם מניה כי הם חושבים שעכשיו הנקודה שלה היא הטובה ביותר. הם צריכים לעשות העברה, אבל הכסף ייכנס רק למחרת, וייתכן שמבחינת המניה זה יהיה מאוחר מדי. בעוד שאם עכשיו הוא רואה הזדמנות, הוא מוציא ללקוח בקשת תשלום, שעוברת דרך הבנק ומגיעה לאישור מיידי, הכסף נכנס במיידי, ממש בלחיצת כפתור".

זה לא לחברות בלבד, אני מבינה.
"היכולת לחבר את המיידיות עם זיהוי ידידותי למשתמש מנגיש את עולם התשלומים עד לאחרון האנשים, אתה יכול לדבר בשפה מוכרת וקלה שבה יודעים למה התכוונת. יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות עם זה. לדוגמה הלוואות. גופים חוץ־בנקאיים שרוצים לתת הלוואות, וסוגרים את כל הפרטים עם הלקוחות שלהם, והם רוצים להזרים את התשלום".

עד היום הם אומרים תשלחי לי צ'ק מבוטל, אישור ניהול חשבון מהבנק ותאשרי לי שקיבלת את הכסף.
"כל זה לא רלוונטי. אתה יודע את מספר הטלפון של הלקוח, זה במערכות שלך, זה ב־CRM שלך, אתה מדבר עם הלקוחות מזרים את הכסף לשם. ואנחנו כמערכת בנקאית נדאג שהכסף יגיע ליעדו. לנו יהיה את החיבור בין הטלפון, לבין הבנק שבו החשבון מנוהל, והבנק יידע לחבר את מספר הטלפון הזה לחשבון של הלקוח".

השאיפה של מס"ב, כך על פי משה אוסטרובסקי, היא שמכיוון שלישראלים יש דמיון מפותח "כל אחד יבוא עם איזה רעיון הוא יכול לייצר על גבי הפלטפורמה הזאת, ואילו שירותים חדשים הוא מסוגל להביא ואנחנו גם נשמח לשתף פעולה. ואנחנו קוראים לכל הגופים האלה שחושבים שהם יכולים להרים על גבי הפלטפורמה שירותים חדשניים, שיבואו וישתפו פעולה אם חסר משהו נשמח להוסיף".

מה ההבדל בין האפליקציות השונות להעברת תשלום מיידי?
"אפליקציה שמשתמשת במספר טלפון להעברות מידיות, בסוף גם כשהיא רוצה להעביר לך כסף עם הטלפון שלך, היא תבקש ממך באון בורדינג לשים מספר חשבון. דרכנו זה לא נדרש. גוף שיעבור דרכנו, ירצה להעביר לך כסף עם הטלפון שלך, ימשיך במערכת שלנו של התשלומים המיידים ויעביר את הכסף על גבי מספר טלפון ולא יסתמך על מידע מהלקוח על מספר חשבון".

מה לגבי מט"ח?
"בימים אלה אנחנו עובדים בשיתוף עם בנק ישראל ובוחנים את המשמעות כיצד ואיך לאפשר גם תשלומים בינלאומיים חוצי גבולות. וגם שם השמירה היא על קונספט דומה, שבו אנחנו יודעים לזהות את הלקוח על ידי זיהוי מהיר וקל".

 איך שברתם את הבירוקרטיה?
"קשה. זה לחלוטין לא היה פשוט, תחשבי שחוץ מזה יש להם רגולציה שלהם, שבכל פעם צץ משהו אחר שהם מביאים על הבנקים. אבל אנחנו בסבלנות ובעקשנות עובדים על זה בשנים האחרונות וזה מדהים לראות את התוצאות בשטח. זה לא פחות ממהפכה".