ארגוני המעסיקים המובילים הטילו אתמול את האחריות ליוקר המחיה על הממשלה, וקראו לה לנקוט מספר צעדים מיידיים כדי להפחית את הנטל. הארגונים התייחסו לנתונים מארגון המדינות המתועשות, ה־OECD (דוח רשמי לא פורסם), הטוענים כי יוקר המחיה בישראל בשנת 2022 היה גבוה ב־38% לעומת מדינות מערב אירופה.
גם שוויץ מאחורינו: ישראל המדינה הכי יקרה בארגון ה-OECD
נשיא איגוד לשכות המסחר נגד נגיד בנק ישראל: "פוגע במגזר העסקי"
נשיא התעשיינים ד"ר רון תומר מסר בתגובה כי "הפתרונות ליוקר המחיה נמצאים בידי הממשלה. יש להפחית את המע"מ על מזון מיידית לרמה המקובלת באירופה. בעוד מדד מחירי המזון בישראל עלה בארבע השנים האחרונות ב־11.4% בלבד, במדינות ה־OECD הוא זינק ב־31.5% ובארה"ב ב־25.8%".
מאוגוסט 2022 ועד יולי 2022 עלה מדד מחירי המזון בישראל ב־5% בלבד בעוד שבמדינות ה־OECD הוא עלה ב־11.4%. בהתאחדות התעשיינים מסבירים שהנתונים המתפרסמים מתייחסים לשנת 2022 ובשנה זו הם נובעים בעיקר מהתחזקות השקל ואינם משקפים את נתוני 2023, שבה השקל נחלש משמעותית מול הדולר ומול היורו.
בשל כך, תמונת השוואת המחירים אינה מדויקת. לפי ההתאחדות, השוואה על בסיס נתוני אמת עדכניים תראה באופן חד־משמעי שהתעשייה הינה מרסנת אינפלציה וזאת בניגוד למחירים שנובעים ממדיניות ממשלתית.
בהתאחדות מסבירים את הסיבות ליוקר המחיה בעלות עשיית עסקים גבוהה בישראל, עלויות קרקע ודיור גבוהות, מע"מ גבוה על מזון והיעדר פתרון סבסוד ישיר לחקלאות. "הפתרון לכלל בעיות יסוד אלו נתון בידי הממשלה. פתרונות לבעיות השורש יובילו לצמצום פערים משמעותי והקלה מיידית על יוקר המחיה בישראל", אומר תומר.
ואילו נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין הוסיף כי "צריך להצטער מאוד על ההישג המפוקפק של ישראל בהתמודדותה השגויה בהורדת יוקר המחיה. היא לא אימצה תוכנית מסודרת, מבוססת ניסיון מעשי, כפי שהוגשה לה על ידי איגוד לשכות המסחר.
אין התמודדות עם עלויות הנמלים המוטלות על היבוא, שהיקפו מתקרב כבר ל־400 מיליארד שקל בשנה, אין הפחתה אמיתית של עול הרגולציה, ואין התמודדות עם שיטת המיסוי המטילה מס בלתי פוסק על רכיב ההתייקרות". לדברי לין, יש לבצע טיפול שורש במבנה הרגולציה בישראל, לשחרר חסמים ולהגדיל את התחרות - באמצעות החלשת כוחם של מונופולים.