לא רק המלחמה בפתח. כבר מראש היה ברור שתקציב 2024 אינו ריאלי, וכי הנחות העבודה שלפיהן הוכן היו נדיבות למדי. כעת, בעקבות המלחמה בעזה, צפוי למשק חורף כלכלי קשה, שאת תוצאותיו ישלמו כלל האזרחים.
משפחות הנעדרים מפורקות: "שמעתי מעל הבנות מטווח ברווזים, מאז הן לא ענו"
ברור ששר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהצהיר על כלכלת "בחסדי השם", ייאלץ לפתוח את תקציב 2024 ולגבש אותו מחדש עם הנחות עבודה מחמירות. גם ברור שבתחילת נובמבר סמוטריץ' לא יוכל להמשיך ולסבסד את הבנזין למכוניות בעלות של למעלה ממיליארד שקל.
הסיבות לכך הן הירידות החדות בהכנסות ממסים, שכבר יבואו לידי ביטוי בנתונים שיפורסמו ביום חמישי, הגידול בהוצאות הממשלה, וכעת הזינוק בהוצאות הביטחון עקב המלחמה בעזה. עדיין לא ברור מה היקף ימי הלחימה ואם תיפתח גם חזית צפונית.
די אם נזכיר שבמבצע צוק איתן, שנמשך 50 ימי לחימה, ההוצאות נאמדו ב־9 מיליארד שקל, וזאת במונחי שנת 2014. אם המלחמה תימשך לפרק זמן כזה, העלות תהיה גבוהה יותר. במקביל יהיה צורך למלא את קופת מס רכוש, שצפויה לאזול בעקבות הפיצויים המוגדלים.
עקב כך, הגירעון התקציבי, שבהנחת העבודה המקורית עמד על 1.1%, עלול לזנק ל־3% - נתון שבעבר (בימי משה כחלון כשר האוצר) נחשב לקו האדום התקציבי.
המלחמה תופסת את המשק במצב כלכלי פחות נוח, שלא לומר נקודת מוצא שלילית. אין מדובר רק בהכנסות ממסים או ירידה בהשקעות. הגירעון הולך וגדל וגם היקף הצריכה יורד בגלל הריבית הגבוהה.
הריבית עלולה עוד להמשיך לעלות, אם יתברר שהממשלה תיאלץ לממן חלק מהחוב באמצעות גיוסים בשוק ההון. בסוף השבוע צפויה חברת דירוג האשראי מודי'ס לפרסם את דוח החוב של המשק הישראלי, ובעקבות המלחמה בעזה לא ברור כיצד הוא ייראה.
אם כן, בניגוד למה שיו"ר ועדת הכספים משה גפני טען, המשק רחוק מלהיות במצב מצוין. מה שנגזר מכל אלה הוא הצורך בקיצוץ תקציבי עמוק, והמדובר בסכום הנאמד ב־10 מיליארד שקל. ייתכן שחלק מהסכום ימומן באמצעות הגדלה נוספת בגירעון או דרך העלאת מסים ישירים (כמו מס הכנסה) או עקיפים (כמו מע"מ).