מבצע חרבות ברזל: היקף נזקי הרכוש, שנגרמו נכון לאתמול (רביעי) לאזרחים פרטיים, נאמד ב־10 מיליארד שקל לפחות, כך מעריכים מומחי שמאות. מדובר בנזקים לבתים, לרכבים ולרכוש אחר. עובדי מס רכוש טיפלו עד כה ב־6,542 מקרי נזק: 4,526 באשקלון ו־2,016 בתל אביב.

בצל המלחמה: דרישות איגוד לשכות המסחר מהממשלה
המלחמה והתקציב המתוח יחייבו קיצוץ תקציבי או העלאת מסים

בשלב זה אין נתונים לגבי היקף הנזקים הכלכליים הקשים שנגרמו ביישובי העוטף, ובהם קיבוץ בארי, כפר עזה, נתיב העשרה ורעים, וכן בערים כמו שדרות, נתיבות ואופקים. בקרן מס רכוש הצטברו עד כה 18 מיליארד שקל. בקצב הנזקים הנוכחי הכסף לא יספיק, ויהיה צורך בתקציבים כדי למלא את הקופה.

נשיא לשכת סוכני הביטוח שלמה אייזיק שלח אתמול מכתב לשר האוצר בצלאל סמטוריץ', בבקשה למתן אישור לשמאות פרטית לאזרחים שרכושם ניזוק בשעת המלחמה. לדברי אייזיק, אזרחים רבים שרכושם ניזוק מדווחים על היעדר זמינות של שמאי מס רכוש - דבר הגורם לעיכובים ולהעמקת הנזק. סוכני ביטוח פועלים מדי יום מול שמאים, כדי לאפשר לאזרחים להיעזר בהם. "לאור היקף הפניות והצפי שהמערכה תימשך זמן ארוך, נכון יהיה להיענות בחיוב להצעתנו זו", כותבים הסוכנים.

זירת הטבח במסיבת הטבע ברעים, מבצע חרבות ברזל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
זירת הטבח במסיבת הטבע ברעים, מבצע חרבות ברזל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי שוחח אתמול עם מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' על הצורך הדחוף במתן סיוע לעסקים שנפגעו במלחמה. לדבריו, דחיה של מספר ימים בהטלת עיקולים והליכי אכיפה וגבייה היא בבחינת לעג לרש. "מנהל הרשות הבטיח לי שביומיים הקרובים יפורסמו עדכונים בנושאים שדנו עליהם. במצב החירום הנוכחי נדרשות הקלות משמעויות מצד האוצר, כדי לייצר יציבות בעורף".

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הכין נייר עמדה שקובע כי "המלחמה הנוכחית דורשת שינוי תקציבי והעמדת תקציב חירום למימון הוצאות המלחמה. את התקציבים והפיצויים, לרבות פיצויי רכוש, יש לספק באופן מיידי ללא המתנה מלאה לחשבונות".

לדברי פרופ' אקשטיין, "כרגע זורמים כספים פרטיים אדירים מתורמים, ואין זה סביר שאלה יחליפו את המימון של ישראל להוצאות האלה. את ההוצאות התקציביות הגדולות יש לממן מהתוספות התקציביות והכספים הקואליציוניים שקיבלו מפלגות הקואליציה, בסך 14 מיליארד שקל".
לדבריו, "אחריותו של ראש הממשלה היא לוודא ששר האוצר המכהן יכול לתמוך בשינויים הכלכליים הנדרשים - התאמת סדרי העדיפויות הלאומיים לחיזוק היכולות הצבאיות, לפיצויים לנפגעים ולנושאים בנטל. אם שר האוצר אינו מאפשר את הסטת הכספים, ישנו צורך חיוני בשינוי הדמויות".

פרופ' אקשטיין אומר שעל פי חישובים ממלחמות עבר, תוספת ההוצאות אינה עולה על 15־16 מיליארד שקל, ואלה אושרו לאחרונה לצרכים סקטוריאליים, שחשיבותם למשק שולית.