הורדת דירוג האשראי של מודי'ס תביא להורדת הדירוג הבינלאומי של המערכת הבנקאית הישראלית ותקשה על יכולות מתן האשראי שלה. הסיבה לכך היא ייקור עלויות גיוס ההון שיבואו לידי ביטוי בפגיעה הונית ובשחיקת הרווחיות.

לאחר החלטת מודי'ס: מהו בכלל דירוג אשראי ומה משמעותו? | כל מה שצריך לדעת
אחרי הורדת דירוג האשראי: חשש בישראל מצונאמי כלכלי

המערכת הבנקאית הישראלית ובנק ישראל זכו לשבחים מחברת דירוג האשראי על יציבותם ותפקודם במתן אשראי. אלא שאלה עלולים להיות מאוימים על ידי גורמים שונים, כמו ההצעה להטיל מס על רווחי הבנקים, מה שישחק את הרווחים ויביא לפגיעה של 28 מיליארד שקל ביכולות מתן האשראי. מהלך מיסוי סקטוריאלי זה עומד בניגוד להמלצות בנק ישראל. אולם למרות זאת, האוצר לא נסוג מכוונתו להטיל את המס במסגרת תקציב 2024.

הורדת דירוג האשראי כבר השפיעה לרעה על סקטור מניות הבנקים במסחר בבורסה. על רקע זה נרשמו במניות הבנקים ירידות שערים של יותר מ־1% ובמקביל נרשמה התחזקות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר. היחס המזלזל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביחס להחלטת חברת הדירוג והטענה שההפחתה לא בוצעה מנימוקים כלכליים אלא פוליטיים, תאיץ את תמריץ גם את חברות הדירוג S&P ופיץ' להוריד בקרוב את הדירוג.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התייחס אתמול לראשונה להחלטה של מודי'ס על הורדת דירוג האשראי של החוב של ישראל מ־A1 ל־A2 ועל אופק דירוג שלילי. הסיבה, לפי הדוח, היא חוסר הוודאות לגבי מועד סיום המלחמה, הימנעות הממשלה מהעיסוק ביום שאחרי ובסוגיות כלכליות והשינוי לרעה במצב הפיסקלי.

הנגיד מציין כי ישראל חוותה בעבר משברים פוליטיים וצבאיים. אולם, לדבריו, מעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה, קורא הנגיד לממשלה לטפל בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח. "בנק ישראל הציג כבר מספר דרכי פעולה ברוח זו ובכללן אישור התקציב של 2024 בכנסת עם כל ההתאמות הנכללות בו (בעיקר בסוגיית קיצוץ הכספים הקואליציוניים, הוספת מנועי צמיחה והתייעלות)", הוא אומר.

פרופ' ירון מסיים את הודעתו באופטימיות מסוימת ואומר: "ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. יש לכלכלה הישראלית את העוצמה להבטיח שכך יהיה גם הפעם".