"לחילופין, ניתן היה לצמצם את היקף ימי המילואים הצפויים להיות לתעסוקה מבצעית בשנת 2024 (ובשנים הבאות ככל והיקף הימים יישאר דומה) בכ-86%. כך למשל, לוחם מילואים שהיה צפוי לשרת 36 ימים בתעסוקה מבצעית, עם גיוס אוכלוסייה זו היה צפוי לשרת כחמישה ימים בלבד".
הצעת החוק כוללת, בין השאר, קביעת מכסות גיוס בידי הכנסת, טווח זמן של שנה לעמידה במכסות אלה והארכה במידת הצורך. אי־עמידה ביעדים לגיוס חרדים תגרור סנקציות כלכליות, שייכנסו לתוקף בעוד שלוש שנים ובאופן יחסי לעמידה ביעדים.
סעיף נוסף, המדבר על העלאת גיל הפטור ל־35, מחולל סערה בממשלה. זאת, בעוד הדרג המקצועי במשרד האוצר ממודר לגמרי מהמגעים בעניין. בכירים באוצר העבירו מסר לממשלה, שלפיו אם העלאת גיל הפטור ל־35 תאושר, זה יהיה “אסון כלכלי”, שיקשה על שילוב חרדים בשוק התעסוקה. הדרג המקצועי באוצר מגבש חוות דעת חריפה נגד החלטת הממשלה המסתמנת בסוגיה זו.
החוק כאמור צפוי לעלות לאישור השרים כבר בשבוע הקרוב, ותזכיר החוק צפוי להיות מוגש עד 21 באפריל, וב-19 יובא לאישור הממשלה. הצפי הוא להשלים את הליכי החקיקה עד 29 ביוני, כחודש לפני שיסתיים מושב הקיץ של הכנסת.
לדברי גורמים כלכליים בכירים, דחיית גיל הפטור תגזור אי־יציאה לעבודה של כ־200 אלף גברים חרדים, באופן שיפגע בכלכלת ישראל באופן קשה מנשוא. “תעסוקת גברים חרדים היא כבר היום האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל. העלאת גיל הפטור תתקע מקלות בגלגלים ותפגע במצב עוד יותר".
למשבר חוק הגיוס החדש מתווספת הודעת צה"ל מיום שישי, על כך שיוארך שירותים הצבאי של חיילי הסדיר בארבעה חודשי שירות ל־36 חודשים. לטענת צה"ל, השינוי יאפשר חזרה לכשירות של סדרי כוח בצבא בהמשך המלחמה.
תגובת התנועה לאיכות השלטון: "הממשלה שוב מבקשת לפעול בניגוד להוראות החוק ולקיים מצג שווא של חקיקת חוק גיוס. בפועל, לכולם ברור שלא יתגייס אף תלמיד ישיבה. עצוב מאוד שבזמן מלחמה הקואליציה הזו רק מגבירה את הנטל על ציבור המשרתים ממילא, ולא מסוגלת אפילו לקבוע שחלק מתלמידי הישיבות חייבים בגיוס עכשיו, לא בעוד שנה או שנתיים".
התרעות פיקוד העורף