את ההנחיות בתקופת הקורונה אנחנו שומעים כל יום ומדקלמים: מסיכה, כפפות, להקפיד על מרחק של 2 מטר. אך האם מישהו דאג להנחות אותנו בנוגע לכסף שלנו או להתנהלות חשבון הבנק שלנו בעת הזאת? ומה קורה עם משכנתאות והלוואות?

עד 15 במרץ המשיכו הבנקים בשגרה, עבדו כרגיל ונתנו משכנתאות והלוואות. התקשורת דאגה לעדכן אותנו בכל שעה, מה שיצר פאניקה בציבור, והנטייה שלנו היא לעצור הכל, להקפיא ולעשות רוורס, בייחוד כשאנחנו לא מבינים עד הסוף ומרגישים מבולבלים וחסרי אונים.

חלק מהציבור משך כספים ומימש את השקעותיו בשוק ההון, ופעולות אלו גרמו לנפילות בבורסה ולעליית התשואות באיגרות חוב ממשלתיות (בסיס תמחור ריביות הבנקים, מקורו בשוק ההון). חלק מהציבור משך גם פיקדונות, עד שבבנקים חששו שלא יהיו להם מקורות לגיוס כספים בעתיד הקרוב, ואף אחד לא ידע מה יקרה בעתיד הרחוק יותר. לבנקים נהיה קשה לגייס כספים בכלל ולגייס כסף בתנאים טובים בפרט.

עלות גיוס הכסף עלתה, אי־הוודאות גברה, ושני פרמטרים אלו גרמו לבנקים להעלות ריביות לכל מי שמבקש אשראי, בין אם זו הלוואה רגילה לחמש שנים ובין אם משכנתה לתקופה ארוכה, של 20־30 שנים.

מה עוד הבנקים הבינו? שהרבה מאוד אנשים יוצאים לחל"ת, ולא בטוח שהם יחזרו לעבודה וירוויחו את ההכנסה שעליה הבנק מסתמך, מה שגרם להרבה מאוד משכנתאות להיות מתומחרות כמו "הלוואה בסיכון גבוה". לכן הרבה מאוד נוטלי משכנתאות ספגו העלאת ריביות בתקופה הזאת.

בנקודה זאת בשטח ראינו שונות גדולה בין הבנקים: חלק מהמשכנתאות זכו לשמירת ריביות, אף שפג תוקף מועד שמירת הריבית, לחלק מהלקוחות העלו הבנקים ריביות, עלייה שתאמה לשינוי באיגרות החוב הממשלתיות, והיו בנקים שניצלו זאת לרעה והעלו את הריביות הרבה מעבר למתחייב מהשינויים בעלות הגיוס.

באותה עת, ההמלצה למי שאין לו ברירה וחייב ליטול את המשכנתה כדי לא להגיע להפרת חוזה - הייתה שמוטב שייקח אותה, בתנאי שידאג לתמהיל שיאפשר מינימום נזק בשלב מחזור המשכנתה. למי שלא היה חייב לקחת את המשכנתה, ההמלצה הייתה להמתין ולבדוק שהריביות לא עלו בצורה דרסטית.

נכון לתאריך 30 באפריל, חלה ירידה בריביות. חלק מהבנקים הורידו את הריביות לאחוזים של אמצע מרץ וחלקם יעשו זאת בהמשך.
במהלך המשבר פרסם בנק ישראל כמה הקלות, אך חייבים להבין שזו אינה חובה, כל בנק מפעיל שיקול דעת עסקי ורשאי לפעול לפי המדיניות שלו.

ההקלות שפורסמו מעוגנות בהוראת השעה, והן בתוקף עד 30 בספטמבר 2020. הבנק רשאי לאשר הלוואות לכל מטרה, עד 70% משווי הנכס. עד כה היה אפשר לאשר עד 50% מימון על נכס קיים, כמשכנתה לכל מטרה. כלומר אפשר לקבל משכנתה על דירה שבבעלותך עד 70% משווייה, והכסף שהבנק מלווה מיועד לפירעון הלוואות פרטיות (ולא עסקיות) ולצריכה שוטפת.

חישוב הכנסות - הבנק רשאי לאשר הלוואות לפי יחס החזר מההכנסה טרום הקורונה, גם לרוכשים שיצאו לחל"ת או שנפגעה הכנסתם, בתנאים הבאים:

הירידה בהכנסה נובעת ממשבר הקורונה. להערכת הבנק, הלווה יחזור לעבודתו לאחר הקורונה. גם בתקופת הקורונה, יחס ההחזר של ההלוואה אינו עולה על 70% מההכנסות. הבנק יגביל את היקף האשראי שניתן בהקלה זאת.

הלימות הון. קיימות מגבלות במתן הלוואות לדיור, ואחת מהן היא דרישה כי הבנק ידאג להגדיל את יעד ההון העצמי. בתקופת הקורונה המגבלה הזאת הוסרה, ומטרתה היא לאפשר לבנקים לתת אשראי בריביות נמוכות יותר. נקווה שזה אכן ישפיע לטובה.

בנק ישראל מאפשר לבנקים זמני תגובה ארוכים יותר לטיפול בבקשות של לקוחות קיימים, כמו אישור על סילוק הלוואה, בדיקת פוליסות ביטוח משכנתה, מתן הסכמה לדרגה שנייה או מכתבי כוונות וטופסי ביטול לטאבו לאחר פירעון משכנתה במלואה.

יש עדיין קושי רב להתנהל עם הבנקאים בסניפים או במוקדי השירות של הבנקים, בעיקר מפני שהבנקים עדיין עובדים במתכונת מצומצמת ועם כוח אדם חלקי.

לעומת זאת, המשבר הביא איתו גם התייעלות בחלק מהמוסדות. כך, למשל, בלשכות רישום המקרקעין (טאבו) מאפשרים לבצע פעולות באופן מקוון. הרשויות המקומיות שולחות מסמך מקורי בצורה מאובטחת, רשות מקרקעי ישראל שולחת מסמכי מקור למיילים ייעודיים של הבנקים כדי לעמוד בדרישות של מסמכים מקוריים ועוד. במילים אחרות: גילינו שכאשר רוצים - אפשר. אפשר לעשות את רוב התהליך הזה מבלי לטרטר פיזית לקוחות.

אני צופה שברוב הבנקים ישימו דגש רב על הקמת תוכנית שתאפשר לקחת הלוואות ומשכנתאות דרך הדיגיטל. מה שאנחנו, הצרכנים, צריכים לשים אליו לב הוא שגם כשנוח לבצע תהליכים כאלה בפיג'מה, אסור לשכוח לבדוק טוב־טוב מה תנאי ההלוואה ותמהיל המשכנתה ולדאוג לאינטרס שלנו.

*הכותבת היא יועצת משכנתאות מוסמכת מ־2002, בעלת שרון הרצברג יועצים.