ברבעון הראשון נכללו הפסדי השקעה במניות בסך 41 מיליון שקל שטרם מומשו, והפרשה של 18 מיליון שקל לירידת ערך באיגרות חוב. כיוון שלאחר תאריך המאזן נרשמו עליות בשווקים, ההפסדים קטנו משמעותית, מה שיבוא לידי ביטוי בדוחות הרבעון השני.
מבין חמשת הבנקים הגדולים. הבנק רשם הכנסה חד־פעמית של 82 מיליון שקל בגין הסדר מיוחד עם חברות הביטוח. מנכ"ל הבנק אלדד פרשר: "שני מנועי הצמיחה המרכזיים של הבנק - המשכנתאות והמיקוד העסקי - מעניקים לנו יתרון בהתמודדות עם משבר הקורונה. תיק משכנתאות עם פרופיל סיכון נמוך מהווה 65% מהיקף תיק האשראי של הבנק. המהלכים שעשינו בשנים האחרונות להגברת המיקוד העסקי של הבנק והחשיפה הנמוכה לענפים פגיעים יותר להשלכות משבר הקורונה - התעופה, התיירות והפנאי - מעניקים לנו יתרון יחסי ביכולתנו להתמודד טוב יותר עם המצב".
דוחות חמשת הבנקים הושפעו כאמור ממשבר הקורונה ומירידות השערים החדות בבורסה. בנק הפועלים הושפע לרעה גם בשל ההסדר עם רשויות החוק האמריקאיות ותשלום המס הגבוה, וההפרשות לחובות בעייתיים של איש העסקים יצחק תשובה וקבוצת דלק. בנק לאומי היה היחיד שסיים את הרבעון הראשון בהפסד (232 מיליון שקל), בעיקר בגלל חשיפתו הגבוהה לבורסה. השינוי החיובי במגמות השערים בבורסה מאז 31 במרץ (תום הרבעון הראשון) יחזיר לבנק חלק מהפסדים אלה ברבעון השני.
המשבר היווה הזדמנות להנהלות הבנקים לבצע קיצוץ נוסף בהוצאות התפעוליות. לאחר שהוכח שניתן להפעיל את המערכת בכוח אדם מצומצם, בנק הפועלים היה הראשון להוציא לפועל תוכנית לפרישה מוקדמת של 900 עובדים, ש־500 מהם יפרשו עד סוף החודש.