יצוין כי המונח איזון אקטוארי מתייחס לאי־העלאת גיל הפרישה לנשים, מצב שיצר - בניגוד להחלטות קודמות - גירעון מצטבר של כ־4 מיליארד שקל. מכיוון שהקרנות מחויבות, לפי הוראות האוצר, לכסות את הגירעון, העלאת גיל הפרישה לנשים היא אחת הדרכים לכך. על פי הפנסיה הממוצעת, היקף הקיצוץ עלול להגיע לעשרות שקלים לחודש ולמאות שקלים לשנה. שיעורים אלה עלולים להיות משמעותיים ביותר עבור גמלאי הקרנות.
עד כה, נמנעה מנהלת העמיתים, בניהולו של יואב בן אור, מביצוע הקיצוץ, ונאלצה לדחות צעדים בנושא בעקבות התערבות ההסתדרות ויו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ חיים כץ. למרות זאת, כעת, בשל ההחלטה על דחיית התקציב וחוק ההסדרים, ככל הנראה הקיצוץ בלתי נמנע. שר האוצר ישראל כ"ץ מסרב להתערב, בטענה כי סוגיית דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים (כתנאי למניעת הקיצוץ), "הינה מורכבת, ויש לבחון אותה לעומק".
כ"ץ מצטרף למעשה לעמדתו של קודמו בתפקיד משה כחלון, שסירב לטפל בסוגיה בוערת זו מחשש לפגיעה בפופולריות שלו בקרב ארגוני הנשים. כעת, בעקבות חתימת ההסכם הקואליציוני, הטיפול בסוגיית הקיצוץ יידחה לסוף דצמבר - המועד החדש שבו תיאלץ הכנסת לאשר את התקציב ל־2020 ואולי גם ל־2021. על פי המסתמן, ההחלטה על דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים שוב תידחה לתאריך בלתי ידוע, אלא אם כן שר העבודה והרווחה איציק שמולי, שהחליט "להרים את הכפפה", יישא הצלחה במעשיו.
התרעות פיקוד העורף