הקבלנים מכרו באפריל 1,488 דירות, כולל דירות מחיר למשתכן - ירידה של 53% ביחס אשתקד. ללא מחיר למשתכן הסתכמו מכירות הקבלנים ב־1,049 דירות - ירידה של 53% בהשוואה לאשתקד. הירידות נרשמו בכל הארץ. הירידה החדה במכירות הקבלנים מתבטאת גם בירידת ההיקף הכספי של הקרקעות הנרכשות על ידם.
רכישות המשקיעים צנחו ב־60% ל־564 דירות ושיעורם מכלל העסקאות ירד ל־14%. מכירות המשקיעים הסתכמו ב־865 דירות. מלאי הדירות שבידי משקיעים ירד ב־300. גם הזמן הממוצע למכירת דירה הולך ומתארך.
על פי נתוני בנק ישראל, היקף המשכנתאות שנלקחו במאי נחתך בחצי לעומת מאי 2022 והסתכם ב־6.5 מיליארד שקל. באפריל (חודש החגים) נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.6 מיליארד שקל ובמרץ 2023 בהיקף של 6.8 מיליארד שקל.
ניתוח שהציג נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורוביץ, ממחיש כיצד בטווח הארוך האינפלציה מעלה משמעותית את ההחזר הנומינלי על המשכנתה, לעומת הריבית שלאחר שמורידה את האינפלציה, מחזירה את תוואי התשלום על המשכנתא למסלולו המקורי. נתונים אלה נועדו, לדברי הנגיד ירון, להצדיק את מדיניות הריבית והמלחמה באינפלציה.
סימולציה שהוכנה בבנק ישראל מדמה את ההחזר החודשי על משכנתה ממוצעת של מיליון שקל שנלקחה בינואר 2022: 40% ריבית פריים, 30% קבועה לא צמודה ו־30% קבועה צמודה ל־25 שנים. לפי הסימולציה, ההחזר החודשי - בהנחה שהאינפלציה תעלה ל־5% וריבית בנק ישראל תעלה ל־4.75% למשך שנה, ושהאינפלציה והריבית יורדות בהדרגה – יעמוד על 4,989 שקל. מאידך, אם האינפלציה תעלה ל־5% ולאחר שנתיים תגיע ל־7.5% ולאחר שנתיים נוספות תגיע ל־10% ובנק ישראל לא יגיב לאינפלציה, החזר המשכנתה החודשי יזנק ל־7,655 שקל - הגבוה ב־2,666 שקל מהרמה הנמוכה.
התרעות פיקוד העורף