זו הייתה שנה לא פשוטה לכולם אבל במיוחד עבור בני 65 ומעלה, שהסתגרו לרוב בבתיהם ונמנעו מלראות את הילדים והנכדים. אף שהחיסון המיוחל לנגיף היה אמור להעניק להם תחושת ביטחון, יש בקרב בני הגיל השלישי מי שאומנם כבר התחסנו בשתי מנות החיסון אך נוקטים עדיין את אותם כללי הזהירות כמו לפני תחילת מבצע החיסונים, נמנעים מכל מפגש עם חברים - ואפילו עם בני משפחה.
"כשהתחילו לדבר על החיסונים, הייתי אופטימית", מספרת ש' (74) מירושלים, שקיבלה את מנת החיסון השנייה ועדיין חוששת לצאת מהבית. "חשבתי שאוכל להתנהל חופשי, אבל בגלל המוטציות אני עדיין חוששת. אני רוצה מאוד שזה יחלוף כי אני אישה שעושה הליכות, אוהבת לאכול ארוחות בוקר בחוץ, לפגוש אנשים, ללכת למתנ"ס. אולי כשהתחלואה תרד וכולם יתחסנו, יעבור לי קצת הפחד".
יותר מ־1.2 מיליון ישראלים כבר קיבלו את המנה השנייה של החיסון לקורונה. בד בבד התפרסמו כמה מקרים של הידבקות בקורונה בקרב מי שכבר קיבלו את המנה השנייה של החיסון, מה שהעלה חשש בקרבם של לא מעט אנשים. "אומרים שאפשר להידבק גם אחרי החיסון השני", אומרת ש'.
"לפני כמה ימים למשל הייתי צריכה ללכת לבדיקה, ראיתי אנשים, התרחקתי. אני צריכה ללכת לרופא שיניים ובכלל לא הולכת. הזמנתי דלתות, היו צריכים לבוא להתקין, אמרתי שלא יגיעו. אני גם פוחדת ללכת לסופר, הולכת רק כשפותחים, ממש על הבוקר, כשאין הרבה אנשים, או בצהריים, כשאני יודעת שאמהות מאכילות את הילדים ולא נמצאות. אני יורדת בשכונה רק למקומות שאין בהם אנשים, ואם אני רואה אנשים – אני חוצה את הכביש. תמיד משתדלת לא להיות ליד אנשים. גם לנכדים אני שמה את ארוחת הצהריים ליד הדלת ולא פוגשת אותם".
איך את מרגישה בימים אלו?
"זה קשה מאוד, יש ימים שאני קצת בוכה אפילו. יש לי ילדים, נכדים, אף אחד לא יכול לבוא לפה כי אני חוששת".
למי להאמין?
"אני עובדת בחינוך המיוחד, שם כמובן אנחנו מקפידים על כל ההוראות", אומרת מרשה גלבר (63) מבית שמש, שחוסנה לפני שבועיים בפעם השנייה. "אבל חוץ מהעבודה, אני בכלל לא נפגשת עם חברים. לבעלי ולי יש ידיד שגם חוסן בפעם השנייה. הוא רמז לנו שישמח להתארח אצלנו לארוחת שבת, אך סירבנו. אני לא מסתובבת בחוץ, גם לקניות אני לא הולכת. מזמינה הכל אונליין: אוכל, מוצרי קוסמטיקה וכל דבר אחר שאני צריכה".
מה בנוגע למפגשים משפחתיים?
"גם לפני החיסונים התחבקנו עם הנכדים, היה קשה להימנע מכך. אבל יש לי אמא קשישה בת 93, שצריכה לקבל את החיסון השני בעוד ימים ספורים. ברור לי שאנחנו לא נתחבק גם אחרי שהיא תחוסן פעמיים. יש לנו בן חייל. כשהוא מגיע הביתה, אנחנו יושבים יחד לאכול, אבל לא בדיוק מתחבקים כמו תמיד. אני חוששת כי אני לא רוצה להידבק. אני לא צעירה. החיסון השני עדיין לא נתן לי את הביטחון המלא. מדברים עכשיו על חיסון שלישי, גם אומרים שעל 5% מהאוכלוסייה החיסונים האלה לא עובדים. אני גם חוששת מהתחלואה הגבוהה, מהמוטציות. יש אולי תחושת הקלה מסוימת בעקבות החיסון, אבל ייקח זמן עד שנחזור להרגלים שבשגרה".
"כבר לפני שבועיים אשתי ואני עשינו את החיסון השני, אבל החששות עדיין קיימים", אומר אלי טובולסקי (73) מרעננה. "אנחנו לא רוצים להתקרב לאנשים, לא רוצים שאנשים יתקרבו אלינו, הבנו שעדיין אפשר להידבק ולא להרגיש אפילו סימפטומים. מאז פסח בשנה שעברה לא התחבקתי עם הילדים והנכדים שלי. כשהחלו לדבר על חיסונים, הייתי אופטימי. אמרתי שאהיה הראשון להתחסן, אבל אני רואה מה הולך בחוץ. המחלה ממשיכה להתגבר, ממשיכה להשתולל. אומנם אני מרגיש בטוח יותר, אבל לא לוקח צ'אנס".
איך זה בא לידי ביטוי?
"כשצריך לעשות קניות, אני שם מסיכה ועומד בצד כדי לא להתקרב לאנשים. אין מפגשים עם הילדים והנכדים. פה ושם יצא לי לראות אותם, אבל לא מעבר לזה. חברים אני לא פוגש בכלל. הזמן היחיד שבו אני רואה אנשים זה כשאני מתפלל בשטח פתוח. אנחנו מתפללים במגרש כדורסל - 10־15 איש שעומדים במרחק עצום זה מזה".
אתה לא מתוסכל מהמצב?
"אני חש תסכול. כשהתחילו החיסונים, אמרתי שאחרי שאתחסן הדבר הראשון שאעשה זה אתחבק עם הנכדים, אבל כשרואים מה הולך מסביב, חושבים פעמיים. הנכדים מתחננים 'תבואו אלינו', אבל אני לא יוצא בלי קשר לסגר".
מה יגרום לך להרגיש בטוח?
"לא יודע. אולי אחוש את הסביבה, אראה מה יהיו אחוזי התחלואה, מה יהיו ההוראות".
"גם עכשיו, שבועיים אחרי החיסון השני, אני לא מרגישה בטוחה כי יש את המוטציות החדשות", אומרת גם יפה אביב (65) מעפולה. "אחד אומר שהחיסון כן מגן מפני המוטציות, השני אומר 'לא בטוח', והשלישי אומר 'בטוח שלא'. את כבר לא יודעת למי להאמין. כשפרצה מלחמת המפרץ, נחמן שי היה מרגיע את כולנו, לא משנה כמה המצב היה קשה. היום, גם בגלל השיקולים הפוליטיים והבחירות, נוצר מצב של חוסר שלווה. זה משפיע גם על ההתנהלות היומיומית. אני לא יודעת למי להקשיב ולמי להאמין".
מה את מרגישה בימים אלה?
"הפחד עדיין קיים. אני לא יכולה להיפגש עם אנשים בראש שקט. אני רוב הזמן בבית, מפוחדת מאוד מהמוטציות. בכל יום יש מוטציה אחרת, וגם כל מי שמדבר בטלוויזיה לא בדיוק תורם לרוגע שלנו. אני מעדיפה לא לשמוע חדשות כי אני מפוחדת מאוד. חוסר הוודאות של מה יהיה, ואם ומתי זה ייגמר, גורם לתחושות לא טובות, ואני שומעת זאת מהרבה אנשים. את הילדים והנכדים שלי שגרים מחוץ לעפולה לא ראיתי כבר כמה חודשים. אם אני פוגשת נכד או נכדה שגרים בעפולה, אז אני פוגשת אותם מחוץ לבית. גם הילדים שלי דואגים לי מאוד, פוחדים וחוששים מאוד".
את חושבת שבקרוב תצליחי להרגיש חופשייה?
"אני רוצה ומקווה מאוד. הדיבורים על חיסון שלישי גם הם מעוררים את חוסר הוודאות והחרדות".
מקוטלגים כפגיעים
"האנשים המבוגרים הם הקבוצה שהכי נפגעה מהמחלה לאורך הדרך", אומרת פרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, המתמחה בתחום הזקנה. "בהתחלה נעשו טעויות רבות איתם בתחום ההסברה. חוץ מלציין שזו קבוצה בסיכון שצריכה להיזהר מאוד, היו אמירות נוספות כמו 'אסור לראות את הנכדים', שהכניסו לחץ. כתוצאה מכך, האנשים הללו סיגלו לעצמם במשך שנה אורח חיים נמנע ומוגבל".
"זו אוכלוסייה אחראית מאוד, שמצייתת להוראות ושמרה על עצמה במשך כל התקופה. מאחר שכיום עדיין לא ברור עד כמה החיסונים יעילים, מחוסנים רבים בני הגיל השלישי ממשיכים לחשוש. זה חשש מובן. לכן רבים מבני הגיל השלישי ממשיכים לנקוט את צעדי הזהירות שנקטו בהם גם לפני החיסון. רבים מהם עדיין מרגישים לא בטוחים".
זה בטח לא פשוט עבורם.
"מחקרים מראים שדווקא לאנשים צעירים זה קשה יותר מאשר לזקנים. משום שאנשים זקנים רגילים בדרך כלל להיות לבד. אבל אנחנו גם יודעים ממחקרים שמסרים על חולשה, פגיעות או קושי שקשורים לזקנה מחלישים מאוד, נפשית ופיזית, את האוכלוסייה המבוגרת ופוגעים בתהליך ההזדקנות שלה. הקטלוג שלהם כפגיעים בזמן הקורונה ימשיך איתם גם הלאה. ברגע שהקורונה תיעלם מחיינו - ואני מקווה שזה יקרה בקרוב - נצטרך כחברה למצוא דרך לצמצם את המסרים האלה בנוגע בלפגיעות של אנשים מבוגרים".