הנקה בתקופת קורונה: כיצד השפיעה המגפה על נשים אחרי לידה?

להניק או לא להניק?

השפעת הקורונה על ההנקה

2. בניסויים שנערכו על חיסון פייזר לא השתתפו נשים מיניקות, והמידע בנושא מוגבל. עם זאת, בישראל ההמלצה היא לחסן נשים מיניקות.

3. מחקרים רבים מראים כי מחלות ילדים כמו אלה שנגרמות במערכת העיכול על ידי וירוסים, מחלות של דרכי הנשימה התחתונות, דלקות אוזניים ודלקות קרום המוח מתרחשות בשכיחות נמוכה יותר אצל תינוקות יונקים חלב אם. הגורם החיסוני העיקרי הוא אימונוגלובולין A (IgA), הקיים במינונים גבוהים בקולוסטרום (חלב האם בימים הראשונים לאחר הלידה) ובריכוזים נמוכים יותר בחלב אם בהמשך ההנקה. IgA מגן מפני פלישת חיידקים על ידי יצירת שכבת מגן על הקרומים הריריים במעיים, באף ובגרון של התינוק.

4. מחקרים מצביעים על כך שנשים שלא הניקו או שהפסיקו את ההנקה בשלב מוקדם היו בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון שלאחר לידה. נשים רבות מדווחות על תחושת רוגע במהלך ההנקה. הסיבה לכך נעוצה בהפרשה של ההורמון אוקסיטוצין בזמן ההנקה. הורמון זה מסייע להרפיה ולתחושת רוגע.

5. אפשר גם אחרת - על אף הרצון הטוב והיתרונות הרבים של ההנקה, לעתים ההחלטה על שילוב תמ"ל או הפסקת ההנקה ושימוש בלעדי בתמ"ל היא ההחלטה הנכונה עבור האם (החלטה שיכולה להשתנות בין תינוק לאחיו). על המשפחה והקרובים לתמוך באם ולעודד אותה בכל החלטה שתקבל, בין שבחרה בהנקה מלאה או בהנקה חלקית ובין שהחליטה להימנע לחלוטין מהנקה. 