הוא הסביר כי מחקריו מתמקדים בחוליה חלשה במיוחד השכיחה בנגיפים רבים – תעלות יונים, שמסייעות לנגיף לווסת את החומציות של עצמו, ופירט מדוע כיוון זה עשוי להיות יעיל במיוחד נגד וריאנטים: "יש שתי סיבות עיקריות. קודם כל מרכיב ה-E הוא המרכיב השמור ביותר בנגיף, הרבה יותר שמור מהחלבון שמעטר את מעטפת הנגיף, אותו ספייק שכולנו מכירים".
"הספייק הוא כ-73 אחוז זהות לנגיף הסארס, נגיף מ-2003, בעוד שחלבון ה-E מעל ל-95 אחוזים. מהבחינה הזאת הסיכוי שווריאנטים יצוצו, כולי תקווה, שיהיה נמוך. לא מעט מהתרופות שאנחנו לוקחים הן תרופות שמעכבות תעלות יונים. הן שמורות והן מטרות נהדרות לעיכוב תרופתי".
הוא הוסיף: "החלטנו בהתחלה לנסות לסרוק חומרים שמאושרים לשימוש בבני אדם, משום שאם נמצא חומר חדש לחלוטין שפעיל נגד נגיף הקורונה - דבר שייקח שנים רבות עד שיאשרו חומר כזה, אבל אם החומר כבר מאושר לשימוש בבני אדם אז המשוכות הרגולטוריות יהיו מועטות".
ארקין סיפר כי "מה שאנחנו מנסים לעשות כעת, הוא לעורר עניין בקרב חברות הפארמה כי אנחנו יודעים באקדמיה להתחיל תהליכים, למצוא חומרים חדשים, מחשבות מחוץ לקופסה אבל צריך לעשות ניסויים קליניים. כל בן אדם צריך לעשות מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר, באקדמיה אנחנו טובים בלמצוא תרופות חדשות בעוד תעשיית הפארמה יודעת להעביר את החומרים את כל המשוכות".