״תהליך הכתיבה היה די מדהים. הצילומים של העונה הופסקו שבוע לפני הסוף בגלל המלחמה, וכשחזרנו החלטנו שנכתוב מערכונים חדשים בשבוע האחרון לצילומים. התכנסנו כל הכותבים יחד וזה היה כל כך מחזק ומרים בימים הקשים האלה״, סיפר בייזר. עוד שיתף: ״לא יכלנו להעלות דברים שלא מתכתבים עם מה שקורה בחוץ. זה היה שילוב של רפלקציה שלנו עם המצב. וגם כמו ניסיון שלנו להגיב ולעבד את מה שקורה״.
כשנשאל האם בכתיבת המערכון נלקחה מחשבה תחילה בנוגע להסברה בעולם – כפי שמערכוני ארץ נהדרת הצליחו לעשות הסברה מסוימת בחו״ל – פירט בייזר: ״לא הייתה לנו שום כוונה ומחשבה על המגרש הבינלאומי. כמובן שאפשר להשתמש במערכון הזה כדי להסביר אותנו החוצה, אבל במהלך הכתיבה זה היה שקוף לנו לגמרי. אני כמובן מופתע ושמח מהדבר הזה ומאיך שהסרטון התפוצץ בחו״ל, אבל שוב – לא ראיתי את הפוטנציאל ההסברתי של זה ואפילו הייתי די עיוור לזה. בסוף, רצינו להגיד משהו למדינה, לעצמנו ולכל מי שנמצא כאן״.
עוד הוסיף: ״רצינו להעביר את התחושה שמה שקורה כאן הוא חלק מסיפור גדול. הוא לא רק הסיפור שמתקיפים אותנו, אלא גם הסיפור של התקומה שאחרי. שאנחנו כעם מצליחים לקום. כשאנחנו מקבלים מכה כמו השבעה באוקטובר, זו טראומה מצטברת שמתחברת לשורה ארוכה של המכות שהעם שלנו קיבל. רצינו להעביר את התחושה המוכרת הזו מהתת מודע שלנו כעם – על כל מי שעמד עלינו לכלותנו – כמעין מכה מההיסטוריה״.