"דוד מלך ישראל השנייה", הוט 8, הוט VOD
בסוף הצפייה בסרט על דוד לוי הצופה אינו יודע דבר שלא ידע קודם לכן על האיש. כל כך הרבה שאלות אפשר היה לשאול את האיש שהיה במרכז העניינים, ולא שאלו, וחבל.
יש סיפור, אחד מרבים כמובן, שלפיו כאשר שמעון פרס כשר חוץ היה מגיע לניו יורק או וושינגטון, אנשי הצוות הישראלים שם היו מתחילים להזיע מרוב מטלות או פגישות שהיה דורש מהם לארגן עבורו מיד. כשדוד לוי, ממשיך הסיפור, היה מגיע לשם כשר חוץ, היה אומר להם, ילדים, מה בוער, בואו ננוח קצת - או הרבה - לפני שנתחיל לעבוד.
אני לא יודע אם הסיפור נכון. אולי הוא עוד אחד משאר הסיפורים המרושעים שהדביקו ללוי. אגב, למי שמחפש איזון, מספרים גם על לוי שהוא אדם חכם מאוד ושקול והועיל מאוד בתפקידים שמילא. גם לגבי זה אין לי אישור לכאן או לכאן.
בעצם, אחרי צפייה בסרטם של רובי אלמליח ואמיר בן דוד, אני לא יודע יותר על דוד לוי ממה שידעתי עליו לפני כן. הסרט "דוד מלך ישראל השנייה" הוא לא סרט על דוד לוי. זה אינו סרט שמשרטט בדייקנות את דיוקנו של אחד האנשים המרתקים שחלפו בשדותיה הבוערים של הפוליטיקה הישראלית.
זהו סרט שבו דוד לוי עצמו קיבל את האישור לספר על דוד לוי את הסיפור שכבר שמענו במי יודע כמה כתבות בעיתונות ובטלוויזיה. האנשים שאחזו במיקרופון ובמצלמה לא הקשו עליו, לא תבעו ממנו, גם לא גררו אותו בעורפו לפינות - לא מתוך פוזיציה של תקשורת נקמנית או מרושעת, אלא מתוך רעבונה של עיתונות תאבת דעת. ומכיוון שאלה נעדרו, יצא שהתוצאה על המסך היא הסרט שכבר ראינו.
ומותר לנו לצפות ליותר. כבר 15 שנים יושב דוד לוי בביתו שבבית שאן. היה נחמד לשמוע ממנו מה הוא אוכל לארוחת בוקר, לקבל כמה תמונות שלו שוחה בבריכה המקומית, ועל הדרך לשמוע גם מה דעתו, נגיד, על הבחורים נתניהו, בן גביר ודרעי, וגם קצת שייתן לנו סיפורים מחדרי חדרים - בכל זאת, הוא הרי היה שם עשרות שנים.
ואם כבר מעלים את נושא ההתיישבות וסלטת העמדות שלו, למה לא לשאול אותו ישירות, כן, קצת ללחוץ, אם היה לו חוט שדרה מדיני אמיתי או שהתכופף לכיוון הרוח שנשבה באותו זמן: הרי היו ימים שלחם במתנחלים, ובימים מאוחרים יותר הפך לידידם החישוקאי היקר, שבנה וסלל והלביש בשלמת בטון ומלט את גבעות יש"ע. איך זה קרה, רב דוד?
ספר לנו, רב דוד - איך זה יום אחד אתה בליכוד, למחרת בגשר, אחר כך עם אהוד ברק ואז שוב קופץ לליכוד, והכל בשם האידיאולוגיות כמובן. כל כך הרבה אידיאולוגיות? כל כך הרבה שאלות לשאול, ודוד מלך ישראל השנייה לא נשאל אותן. חבל. פספוס.
לראות או לוותר: מרוכך, לא מחדש, לגמרי לא חובה.