בשבועות האחרונים גוברים הסימנים שארה"ב וישראל צועדות לכיוון של התנגשות. בין אם נוכח תחושות התסכול של הממשל האמריקאי מכך שראש הממשלה נתניהו נמנע, בעיקר משיקולי הישרדות פוליטיים, לגבש אסטרטגיית יציאה מהמלחמה ולהתוות תוכנית פעולה ל"יום שאחרי", ובין אם לצד התרעומת הגוברת בוושינגטון ממה שנתפס כחוסר נכונות של ממשלת ישראל לגבש פתרון ישים למצוקות ההומניטריות בעזה, שיזכה לתמיכה בינלאומית ואזורית.
דיווח: ביידן סירב לשוחח עם נתניהו לאחר תקרית משאית הסיוע בעזה
ביידן דורש מאמיר קטאר: "השיגו עסקה לשחרור חטופים"
חוסר אמון: המסר הברור שהעבירה וושינגטון לנתניהו וממשלתו
בראייתם, גיבוש מתווה להחזרת החטופים והחטופים בחיים - מהווה מפתח למציאות אזורית חדשה, בייחוד סביב חודש הרמדאן, אותו הממשל תופס כמוקד לנפיצות ולהתפרצות מלחמת דת, וזאת בשל ההערכה שהפסקת אש ממשוכת בעזה תוביל את חיזבאללה להפסיק את הירי לעבר יישובי הצפון - בסבירות גבוהה.
התממשות של תרחיש כזה, עשוי לייצר תנאים לגיבוש הבנות ובכך להסגת כוחות חיזבאללה צפונית לליטאני. כך, יימנעו לפחות בחודשים הקרובים, את "סכנת ההתלקחות" לעימות רחב - שעשוי להוביל גם להסלמה אזורית. מעבר לכך, לתפיסת הממשל האמריקאי, הפסקת אש ממושכת בעזה ובצפון תסלול את הדרך לקידום התוכנית האסטרטגית של ביידן. במוקד התוכנית: ברית אזורית בין ישראל למדינות ערב כנגד האיום האיראני המתעצם, מדינה שאף מיצבה עצמה כמדינת סף גרעינית, ובעלי בריתה במרחב.
זאת ועוד, הממשל האמריקני רואה הזדמנות לעצב מחדש את המערכת הפלסטינית בכללותה. לתפיסתו, ביום שאחרי חמאס, נדרש לגבש מנגנון בינלאומי ואזורי, שהרשות הפלסטינית "המחודשת" תהיה שותפה לו. ברצונם שהמנגנון יהיה אחראי על תהליכי השיקום הארוכים ועתירי הממון של רצועת עזה.
מהלך זה יהיה לצד התווית נתיב לחידוש התהליך המדיני. לא בכדי הנשיא ביידן הזהיר לאחרונה, כי הדרך היחידה בה ישראל תצליח לשרוד היא באמצעות השגת שלום עם הפלסטינים. התמיכה ההיסטורית של ביידן במדינה פלסטינית נובעת משילוב בין שיקולים אסטרטגיים לתפיסות ערכיות. לתפיסתו, מדובר בפתרון הטוב ביותר, שיכול להוביל לשינוי הארכיטקטורה האזורית, ולשמר את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמנוע את סכנת המדינה האחת.
נוכח דברים אלו, הממשל נקט בימים האחרונים בשורה של התבטאויות ופעולות שיש בהן כדי להמחיש את מורת הרוח הגוברת שלו מהתנהלות ישראל. כך, הנשיא ביידן התריע בראיון לרשת NBC כי אם ממשלת ישראל השמרנית תמשיך בהתנהלותה הנוכחית - היא עלולה לאבד את התמיכה הבינלאומית הרחבה ממנה היא נהנתה בעבר. הממשל אף דרש מישראל לספק תוך מספר שבועות התחייבות כי השימוש בנשק אמריקני ברצועה יתבצע בכפוף לחוק הבינלאומי.
דומה כי התסכול הגובר בממשל הוביל אותו בימים האחרונים לקבל את ההחלטה כי עליו להעמיק את מעורבותו הישירה, באופן שיש בו כדי להצביע על חוסר האמון בנכונות של ממשלת ישראל לקבל את ההחלטות האסטרטגיות הנדרשות בעת הנוכחית. כך ניתן לראות כדוגמה את הצנחת הסיוע ההומניטארי לעזה בשיתוף ירדן, ואת הזמנת השר גנץ לביקור בוושינגטון לשורת פגישות עם בכירי הממשל, ובראשם סגנית הנשיא קאמלה האריס. במעשים אלו הממשל מעביר לנתניהו את המסר כי אין ואקום, וכי הוא לא מתכוון להישאר במישור ההצהרתי בלבד - אלא לעבור גם לשלב המעשים.
אי אפשר גם להתעלם מהבחירות לנשיאות ארה"ב האמורות להתקיים בעוד כשמונה חודשים. אמנם עד כה ביידן גילה נכונות לשלם מחירים פוליטיים בשל כיפת הפלדה המדינית, הצבאית והכלכלית שהעניק לישראל מאז תחילת המלחמה. אך נראה, כי התסכול הגובר שלו מעמדת ראש הממשלה נתניהו, לצד החשש מאובדן בוחרים - ישחקו תפקיד חשוב בהתנהלות העתידית של הממשל, בוודאי ככל שיתקרב מועד הבחירות. בהקשר זה, ראוי לציין כי בשורה ארוכה של סקרים ניכרת פגיעה במידת התמיכה בביידן מצד צעירים וגורמים מוסלמים, כפי שהומחש בבחירות במישיגן כאשר כ-100 אלף מצביעים בחרו בקטגוריה של "לא מחוייבים" לביידן - הרבה יותר מאשר בבחירות הקודמות.
בשורה התחתונה, הולכים ומעמיקים הסדקים בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו, ונראה כי הנשיא מאבד את סבלנותו ומגלה נכונות רבה יותר להפעיל לחצים ישירים על ראש הממשלה לאמץ ולקדם מדיניות והתנהלות שונות. לעת עתה וחרף הביקורת הגוברת, לא נראה שהגענו לנקודת התפנית שתוביל את הממשל לשנות את התמיכה הרחבה בישראל, בעיקר בכל הקשור להמשך הסיוע הצבאי ולגיבוי במועצת הביטחון. עם זאת, ככל שיעמיקו הסדקים ויגבר החשש מאסון הומניטארי ברצועה ומהסלמה אזורית רחבה, כך יתעצמו הלחצים באופן העלול להוביל גם לסדיקת התמיכה הרחבה של הממשל.
ד"ר (סא"ל מיל') שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.