זה היה צריך להיות דיון שיהפוך, יקבע ויעגן את דו"ח האו"ם על מעשי האונס האכזריים שמחבלי החמאס ביצעו בחטופות הישראליות במתקפת ה-7 באוקטובר. בסופו של יום, זה היה דיון שהפך, קבע ועיגן את דו״ח העינויים ההתעללות והאכזריות הנאצית נגד נשים ישראליות לעוד מסמך אומ"י שיגרתי, שיאוחסן ויישכח בארכיון הארגון. כמו מסמכים אחרים שמפיקה מועצת הבטחון מסמך חסר כל משמעות מעשית.
טרופר טען שלפיד סיכל את חוק הגיוס - וראש האופוזיציה לא נשאר חייב
מיד לאחר ההודעה של הגרי על ההישגים בצפון, הוא קיבל את הבשורה מהתושבים
אפילו לא הצהרתית. מבחינת ישראל, הדיון אתמול במועצת הבטחון היה בזיון. ביזוי כפול. גם לא הניב שום דבר ממשי שישראל ביקשה וקיוותה שיניב וגם עצם קיומו הוכח כהשקעה, כיוזמה, כמאמץ ישראליים שלא הביאו שום רווח מדיני או דיפלומטי. כלום. השקעה במניה שבשוק המניות העולמי ידועה מזה זמן כמפסידה. למניה שידועה כמי שאינה מביאה שום דיבידנדים קוראים מועצת הבטחון.
שר החוץ ישראל כץ השקיע, לפי דיווחים בתקשורת בישראל, מאמצים עצומים בשידולן של ארה'ב, בריטניה וצרפת לבקש את כינוס המועצה לדיון מיוחד בד'וח האונס בחטופות הישראליות שביצעו הטרוריסטים של החמאס, שכתבה חוקרת מטעם האו"ם. השר כץ התפאר במה שראה הצלחה גדולה ששלוש המעצמות אכן נענו למאמציו ויזמו את קיום הדיון המיוחד.
כבר בסדר היום של מועצת הבטחון שמזכירות האו"ם מפרסמת מראש, נושא הדיון הזה הוגדר "על המזרח התיכון כולל שאלת פלשתין". אף מילה על נושא הדו"ח המיוחד, המצמרר על מעשי האונס בחטופות הישראליות. שר החוץ ישראל כץ הטריח את עצמו והגיע לניו יורק כדי להשתתף בדיון. התלוו אליו קבוצה של בני משפחות החטופות.
מה ששר החוץ ומלוויו שמעו בדיון היה נאומים של שגרירי הארצות החברות במועצת הבטחון. כל אחד מהנואמים, בלי יוצא מהכלל, מצא לנכון ולחובה להזכיר, לציין בהדגשה שלא רק החטופות הישראליות היו קרבנות של אונס והתעללות. כל נואם ונואמת הזכירו באופן שעלה ממנו מאמץ מיוחד להדגיש ולקבוע שגם נשים פלשתיניות בעזה ובגדה המערבית נאנסו על ידי חיילי צה"ל.
מהנאומים השתמע באופן ברור, שמה שמדאיג את נציגי הארצות החברות המועצה היא התופעה של מעשי אונס והתעללות בנשים שקורים בסכסוכים אזוריים. כן, נואמים בדיון גם לא שכחו להזכיר שעד כה במלחמה המקיימת ישראל נהרגו 30 אלף פלשתינאים ועל ישראל להפסיק את הלוחמה. שאלתי הבוקר שני דיפלומטיים בכירים וותיקים דעתם על הדיון במועצה.
שניהם גיחכו. יכולתי בטלפון להרגיש את נימת הביטול שהביעו לתוצאות הדיון. במאמר שפירסמתי על הדו"ח של האו"ם על מקרי האונס ציינתי שהדו"ח מתפרסם מאוחר מדי. אבל טוב מאוחר מאף פעם. על הדיון אתמול אפשר וראוי לומר יותר טוב אף פעם לא - מאשר פעם מעוותת ומיותרת.