בתוכנית "עובדה" ששודרה אתמול, ראיינה אילנה דיין את ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן. כמו בתוכניות קודמות, גם בתוכנית הזו, התמקדה דיין כמעט אך ורק באחריותו של ראש הממשלה נתניהו למדיניות חיזוק החמאס שהובילה למחדל ה-7 באוקטובר, תוך שהיא נמנעת מלהזכיר, וכנראה שלא במקרה, את אחריותם של כל ראשי הממשלה, שרי הביטחון, ראשי הצבא ובכירי השב"כ שתמכו במדיניות הכלת החמאס של ביבי.
לקראת סיום המלחמה באוקראינה? המסר הפייסני שמגיע מהקרמלין
המלחמה הוכרעה: הסינים לא מתכוונים לעצור | שלמה מעוז
על מנת להסיר כל ספק אני חושב שנתניהו הוא האשם העיקרי במחדל, ועליו להתפטר או למצער להכריז על בחירות שייערכו עד סוף השנה. בין שאר הדברים שאמר ארגמן בתוכנית, הוא מתח ביקורת על נתניהו על כך שלא אישר לחסל את יחיא סינוואר, מוחמד דף ומנהיגים אחרים בחמאס.
ארגמן מסביר כי "הדרך להבנתנו [בשב"כ] בשביל לפגוע דרמטית בהנהגת החמאס ולא לטבוע בבוץ העזתי, היה לצאת למתקפת מנע, מתקפת פתע, שתפגע בראשי החמאס". ארגמן נמנע מלציין כי ישראל כבר חיסלה את מנהיג החמאס אחמד יאסין, ואז את יורשו עבד אל-עזיז רנטיסי, חיסלה את ראש הזרוע הצבאית של החמאס, סלאח שחאדה, וחיסלה גם את יחיא עיאש, איבראהים מקאדמה, עדנאן אל-ע'ול, אחמד ג'עברי ובכירים רבים אחרים בזרוע הצבאית של חמאס.
החיסולים האלו אמנם פגעו בחמאס, אבל לא מוטטו את הארגון. נהפוך הוא. אחרי כל חיסול, החמאס רק המשיך והתחזק. ארגמן וראשי שב"כ אחרים (וכמה בכירים בדרג המדיני), ראו את החמאס בראיית מנהרה, וסברו שמדיניות החיסולים יכולה להוביל למיטוט החמאס. הם טעו בגדול. לו המלצתו של ארגמן לחסל את סינוואר הייתה מתקבלת, הדבר היה מביא לסבב של לחימה בו ישראל שוב הייתה בוחרת באסטרטגיה של אי-הכרעה כפי שעשתה ב"שומר החומות", ב"צוק איתן" וכל שאר המבצעים מאז 2007. כבר למדנו שאת מיטוט החמאס אי אפשר להשיג בחיסול של אדם כזה או אחר, אלא במהלך צבאי ומדיני נרחב. ארגמן התנגד למהלך כזה. אפילו בדברים שאמר בתוכנית הוא דיבר על פגיעה דרמטית בהנהגת החמאס בלי "לטבוע בבוץ העזתי".
התפיסה של ארגמן שחיסול של אדם יכול להחליף מהלך כולל למיטוט שלטון החמאס משקפת הבנה לקויה של ארגון החמאס ושל חוזק שלטונו ברצועה. ראוי לציין שכל ראשי הממשלה מאז 2009, כל שרי הביטחון, כל בכירי הצבא, וכל צמרת השב"כ, התנגדו בתוקף לכל מהלך צבאי ומדיני למיטוט שלטון החמאס. ארגמן, כמו בכירים אחרים במערכת הביטחון, הפיץ את האשליה של "חמאס מורתע". ארגמן אמר בתוכנית ששב"כ "מתקופתו של יורם [כהן], דרך תקופתי שלי, ועד היום... אמר שחמאס איננו מורתע". אמנם, ארגמן היה מכור פחות מבכירים אחרים במערכת הביטחון לאשליית "חמאס מורתע", אבל גם הוא חטא בה.
כך, למשל, ב-2016 הסביר ארגמן לדרג המדיני כי חמאס "עדיין מורתע ואינו ערוך למלחמה נוספת נגד ישראל". ב-2021, אחרי מבצע "שומר החומות", הסביר ארגמן כי "המבצע הזה לא דומה למבצעים קודמים מבחינת המכה שקיבל ארגון חמאס. חמאס שלפני המבצע הנוכחי לא דומה לחמאס של היום שאחרי". אגב, גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן הסביר אז שמבצע "שומר החומות" הרתיע את חמאס.
ארגמן לא הזכיר בתוכנית, משום מה, שהוא עצמו וגם רונן בר שהחליף אותו בראשות השב"כ, הציגו תוכניות אופרטיביות לחיסול סינוואר לראש הממשלה נפתלי בנט, וגם בנט לא אישר תוכניות אלו. יתרה מכך, הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ התנגדו בתוקף לחיסול סינוואר ולמעשה הטילו וטו על החיסול. כך, למשל, באוגוסט 2021, הורה בנט לארגמן ולרמטכ"ל להיערך לחיסול סינוואר.
במאי 2022, בעקבות טבח הגרזנים, דרש בנט להוציא את החיסול לפועל. כוכבי שהתנגד נמרצות לחיסול אמר לראש הממשלה: "אם אתה רוצה שאני אקדם תוכנית לחיסול סינוואר, אתה צריך לשכנע אותי קודם שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה, כי אני זה שאצטרך להסביר אחר כך לחיילים וגם להורים השכולים". גנץ תמך בכוכבי, ובנט החליט לא לאשר את החיסול. בתקופת לפיד בכלל זכה חמאס לחסינות מלאה.
במבצע "עלות השחר" הורה לפיד לצבא להימנע לא רק מפגיעה בסינוואר אלא בכל פעיל חמאס באשר הוא. משום מה, ארגמן לא ציין דבר מכך. מצער לראות כיצד ראש שב"כ, איש מצטיין ועתיר זכויות, מדבר אך ורק על אחריותו של נתניהו לחיזוק חמאס ולמחדל ה-7 באוקטובר, ולא מזכיר את כל הבכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון, שארגמן יודע ממקור ראשון שגיבו את מדיניות הכלת חמאס.
חבל מאוד שאילנה דיין לא עימתה את ארגמן עם כל העובדות המפורטות לעיל. החד ממדיות של תוכנית "עובדה" משקפת רק חלק מהאמת ובכך מחזקת את התחושה בקרב תומכי נתניהו כי עורכי התוכנית לא מעוניינים בהצגת התמונה העובדתית המלאה אלא מעוניינים אך רק באשמתו של ראש הממשלה.