עיתוי מותו המסתורי של המחבל הפלסטיניעומאר נאיף זאיד בשגרירות פלסטין בבירה סופיה גורם למבוכה רבה לממשלת בולגריה. ראש הממשלה בויקו בוריסוב ביקר בישראל ונפגש ביום חמישי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, כיממה לפני שנמצאה גופתו המגואלת בדם של זאיד, שעות אחדות לפני שהתובע הכללי של בולגריה הודיע כי ארצו מתייחסת למוות כאל רצח.

גופתו של זאיד נמצאה ב-7:30 בבוקר יום שישי בחצר השגרירות של השגרירות הממוקמת ברובע הדיפלומטי של סופיה על ידי בנו ועובד נוסף בשגרירות. שגריר פלסטין אחמד אל מדבוח סיפר כי כשנמצא זאיד בחצר הוא עדיין היה בחיים וכי מת בעת שהצוות הרפואי שהוזעק טיפל בו.

זאיד, חבר בחזית העממית לשחרור פלסטין, נידון בישראל למאסר עולם בגין רצח תלמיד ישיבה בשנת 1985. ב־1990 הוא פתח בשביתת רעב הועבר לטיפול בבית חולים ונמלט. כעבור ארבע שנים הוא הגיע לבולגריה, שם נישא לאישה מקומית והקים משפחה. בדצמבר 2015 ביקשה ישראל משלטונות בולגריה להסגירו לידיה. משטרת בולגריה פשטה על ביתו, אך זאיד הצליח להימלט שוב ומצא מקלט בשגרירות פלסטין בסופיה, שנהנית מחסינות דיפלומטית.

הפרט המעניין במיוחד בפרשה הוא שלפי השגריר מדבוח, בשעות הלילה לא היה בבניין השגרירות אף אחד. זאיד התגורר בלילות לבדו בשגרירות. מחוץ לבניין היתה אבטחה של משטרת סופיה. אם אכן זאיד אולץ לקפוץ או נדחף אל מותו ולא התאבד, המשימה של מי שביקש לחסלו, לחדור לבניין, לא היתה קשה במיוחד. אנשי מבצעים של סוכנויות ביון, כולל המוסד של ישראל, מתמחים בפריצות ליעדים כאלה.

בין אם המוסד חיסל את זאיד ובין אם לאו, החשודה העיקרית היא ישראל, בשל העובדה שהיה מבוקש והוגשה בקשה להסגירו. ממשלת ישראל כמובן לא תגיב ולא תתייחס לנושא. אם אכן ישראל מעורבת, זו צריכה היתה להיות פעולה של המוסד שאחריותו היא על מבצעים מיוחדים מחוץ למדינה. יצוין כי ראש המוסד החדש, יוסי כהן, הדגיש עם כניסתו לתפקיד כי הוא רואה את אחת ממשימותיו החשובות לשמר את היכולת המבצעית של הארגון.

עם זאת, חבריו של זאיד סיפרו לאחר מותו כי שגרירות פלסטין נתנה לו את התחושה שאינו רצוי, אף שהמשיכה להעניק לו מקלט. אנשי השגרירות הזהירו את זאיד כי גם בתוך השגרירות הוא יעד למאמצי ישראל לחסלו. אפשרות אחרת היא שהרוצח או הרוצחים היו מבפנים, מישהו מעובדי השגרירות או אדם שהכיר את זאיד ונפגש עמו בלילה בבניין.

אם החשדות הם שמדובר לכאורה בחיסול של המוסד, ברור שהוא נעשה באשור הדרג המדיני. נזכיר, המבצע נעשה בעת שראש ממשלת בולגריה ביקר בארץ. התשובה לכך אינה חד־משמעית. ארגון כמו המוסד לוקח בחשבון שיקולים של נסיבות מדיניות לפני שהוא מורה על מבצע כה רגיש אבל מאידך לא אחת בעבר הוחלט לנצל זמינות והיתכנות מבצעית וליטול סיכונים מדיניים.




הפגנה אנטי ישראלית בבולגריה. צילום: AFP  הפגנה אנטי ישראלית בבולגריה. צילום: AFP

בולגריה תחת ראש הממשלה בוריסוב, שזו לו כהונה שנייה ובעברו היה גנרל במשטרה, מהדקת מאז 2009 את היחסים הביטחוניים והמודיעיניים עם ישראל. היא שותפה למעין ברית אסטרטגית מרובעת עם ישראל, יוון וקפריסין, שמכוונת גם נגד טורקיה. בביקורו בישראל שוחחו נתניהו ובוריסוב בין השאר על האינטרס המשותף לשתי המדינות - המלחמה בטרור. 

על רקע זה יהיו מי שיעלו את הסברה כי שירותי הביטחון של ישראל ובולגריה עשו יד אחת. כזכור, ישראל גם שיתפה פעולה עם שלטונות בולגריה בחקירת רצח חמשת התיירים הישראליים ונהג האוטובוס הבולגרי בידי חיזבאללה ביולי 2012, בעיר בורגס. 

בעבר, בעיקר בשנות ה־70 וה־80, פעל המוסד במבצעי חיסול נגד אנשי אש”ף באירופה ובלבנון. החיסולים התבצעו במשרדיהם, בבתיהם ובמכוניותיהם של היעדים להתנקשויות. לפי פרסומים זרים, מבצעים כאלה נגד טרוריסטים פלסטיניים או בכירי חיזבאללה נמשכו מעת לעת מאז ועד היום. פעולות התנקשות דומות, שיוחסו למוסד היום נעשו גם נגד מדענים שפעלו בשירות תוכניות החימוש והגרעין של סדאם חוסיין בעיראק ובעשור האחרון נגד מדעני גרעין איראניים. 

מותו של זאיד – ביום התאבדות או התאבדות - מזכיר את פרשת ד”ר אשרף מרואן, הבכיר המצרי שהיה סוכן המוסד שמסר את ההתרעה על מלחמת יום הכיפורים ב־1973. גופתו נמצאת מוטלת ב־2007 על מדרכה ליד ביתו בלונדון. תחילה היתה הערכה שהתאבד אבל לאחר מכן נמצאו סימנים שהצביעו כי כנראה נדחף ממרפסת ביתו כדי ליצור רושם שהתאבד. ההערכה היא שאנשי המודיעין המצרי גרמו למותו כנקמה על בגידתו.