בתחילה, כשנודעו ממדי ההרג במועדון באורלנדו, דיברו במונחים של "תקרית הירי" הקשה ביותר בתולדות ארה"ב וניסו לייחס את המניע ל"פשע שנאה". אך תוך זמן לא רב כבר היה ברור כי מדובר באירוע הטרור החמור ביותר על אדמת ארה"ב מאז 11 בספטמבר 2001. זוהי גם פעולת הטרור השנייה במדינה תוך כמה חודשים. הראשונה הייתה בעיירה סן ברנדינו במדינת קליפורניה. גם אלמלא היה הרוצח עומאר מאטין מודיע דקות לפני הרצח בשיחת טלפון למוקד החירום 911 כי נשבע אמונים ל"מדינה האסלאמית", אפשר היה להעריך כי הפיגוע נעשה בהשראתה. ברור שעבור דאע"ש, בני הקהילה הלהט"בית ראויים למוות.

מעשהו מזכיר אירועי טרור בתל אביב בשנה האחרונה: בדיזנגוף לפני כחצי שנה ובשבוע שעבר בשרונה, וכן בבריסל ובפריז. לכל פיגועי הטרור האלה יש מאפיינים דומים. צעירים מוסלמים כושלים, שחיים בשולי החברה, שמתקשים לתפקד בסביבה מערבית על ערכיה המתירניים, שעוברים הקצנה דתית, מחליטים לעשות מעשה ביודעם שהוא יעלה להם בחייהם. כלומר, להתאבד. הם מגיעים לזירות בנחישות רצחנית ומצוידים בכלי נשק ככל שידם משגת. את ההשראה איך לבצע ונגד מי הם שואבים מפעולות טרור קודמות של דאע"ש.

היעדים שהם בוחרים הם סמלים מובהקים של התרבות המערבית, הדקדנטית בעיניהם, אלה שדאע"ש נלחמת בהם: רחוב מרכזי בתל אביב, שוק חנויות יוקרה בתל אביב, מועדון מוזיקה (באטקלאן) ואצטדיון כדורגל בפריז וכעת מועדון להט"בי. המטרה היא לזעזע את התרבות המערבית, תוך גרימת הרג ללא הבחנה, רב ככל האפשר.

כמו בפריז ובבריסל, ואולי גם בשרונה, גם באורלנדו נחשפו חולשות של מערכות הביטחון והמודיעין. נכון, המודיעין אינו יכול לחשוף כל התארגנות, בוודאי לא של בודדים שמחליטים לבצע פיגוע בלי לשתף אחרים בתוכניתם. ובכל זאת, גם באורלנדו התברר כי עם ערנות רבה יותר של המודיעין אפשר היה אולי למנוע את הפעולה.

המפגע מאורלנדו היה מצוי ברשימת "הבדוקאים" של ה־FBI. זו רשימה של כמה אלפי אנשים שהפרופיל שלהם והמידע עליהם מצביעים על כך שהם טרוריסטים בפוטנציה. במקרה שלו, לא בגלל מוצאו בלבד (הוא נולד בניו יורק להורים אפגנים), אלא בגלל חשדות שונים ומידע שהגיע על אודותיו. על רקע זה הוא היה נתון במעקב של ה־FBI בשנים 2013־2014, אך משום מה המעקב נגדו הופסק. לא רק זאת, למרות עברו הוא עבר קורס לאבטחה והיה לו רישיון להחזיק בנשק. במקרה שלו קשה יהיה להאשים את התיקון השני לחוקה, השנוי במחלוקת, שמאפשר לכל אמריקאי לשאת נשק, וכידוע, בארה"ב אפשר לקנות נשק בחנויות כלבו.

אלה הן סוגיות קשות שמצביעות כי ה־FBI ורשויות החוק האחרות בארה"ב ימצאו עצמן עתה תחת ביקורת ציבורית נוקבת. הפיגוע באורלנדו יכול לסייע למסע הבחירות של דונלד טראמפ ולתת לו רוח גבית דווקא בתקופה שבה הוא נמצא בירידה. אם היה זה רק "פשע שנאה", הדבר היה מחזק את המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, התומכת בחקיקה להגבלת מכירות הנשק במדינה. אך טראמפ מבסס את אדני מסע הבחירות שלו על שנאת זרים בכלל ועל שנאת מוסלמים בפרט, וכבר הציע למנוע את כניסתם לארה"ב.

הנשיא אובמה הבטיח להגן על ביטחונם של אזרחי ארה"ב. אלה הן מנטרות הדומות לאלה של מנהיגי ישראל לאחר הפיגועים אצלנו. אובמה יכול לפעול ביתר תקיפות. להכות ביתר שאת ב"מדינה האסלאמית" בעיראק ובסוריה, לא רק באמצעות חיל האוויר. הרי ברור שבלי טריטוריה יתקשה דאע"ש לפעול, ומעשי הטרור שלו במערב יצטמצמו, כפי שקרה לאל־קאעידה לאחר פלישת ארה"ב לאפגניסטן. אבל אובמה ומנהיגי המערב אינם מוכנים לשלוח את "הבנים" לשדות הקרב במזרח התיכון, גם לא עבור הערכים המקודשים ביותר לציוויליזציה המערבית.