בואו נדבר על תוכניות יחסי החוץ של דונלד טראמפ. בואו נתייחס לתוכן. אחרי משיכות האף, החליפה האדומה, האיום המרומז לגרור את המאהבות של ביל קלינטון לזירה בפעם הבאה ותיאוריות הקשר בנוגע לתעודות הלידה. טראמפ מעלה רעיונות הנאמרים במפורש בעימותים, אך לא זוכים לתשומת לב. חלק מהצעותיו נידונו בעימותים בחורף והונחו בצד. היחסים של ארצות הברית עם יפן, דרום־קוריאה, סין וגרמניה, למשל. טראמפ אמר והדברים חלפו. האם אין להם משמעות? האיש במרחק פסע מן הבית הלבן.

טראמפ הציע בעימות אתמול שסין תפתור את הבעיות של אמריקה והעולם עם צפון־קוריאה. "אם אתם מתבוננים על צפון קוריאה, אנחנו לא עושים עם זה דבר", האשים טראמפ את הממשל המכהן. "סין צריכה לפתור בעבורנו את הבעיה. סין צריכה להיכנס לצפון־קוריאה, יש להם הכוח לעשות זאת". הנה, כך פשוט, הוא מציע לפתור את הבעיה. שסין תכבוש או תיכנס או תטפל. טראמפ הניח קונספט חדשני בתחום יחסי החוץ של ארצות הברית.

דוקטרינת זלב"שי. זו לא הבעיה שלי. איש העסקים שמתקרב לבית בשדרות פנסילבניה מנתח את העולם במונחי הפסד ורווח, משא ומתן עסקי ומי מנצח בעסקים. אז מדוע לא להציע שסין תכבוש את צפון קוריאה, כדי שארצות הברית לא תצטרך להכניס יד לכיס ולהתמודד עם הבעיה?

טראמפ דווקא ידע להסביר שצפון־קוריאה היא יצואנית ידע ורכיבי גרעין מן הגדולות בעולם, ובכל זאת, הוא זורק את הבעיה לעברה של מעצמה חזקה, בעלת יחסים מורכבים ורגישים עם ארצות הברית. כיצד בדיוק יוביל טראמפ את סין לביצוע המהלך המסוכן? מתי לאחרונה הסכימה סין להשתמש בכוח הדיפלומטי/ כלכלי שבידיה כדי לחדור לצפון קוריאה? לכבוש אותה? להקריס את הדיקטטורה הזאת לגמרי?

גם בהמשך העימות שלף טראמפ אמירות מימי הפריימריז. "לא משלמים לנו מספיק. אנחנו מגנים על גרמניה, דרום קוריאה, ערב הסעודית. הם לא משלמים לנו מה שצריך בתמורה לשירות המדהים שאנחנו נותנים להם. אנחנו מאבדים הון, וזו הסיבה שהמדינה שלנו בהפסד". כסף, כסף, כסף. כמה זה מכניס לארצות הברית וכמה היא מוציאה. ומי היא בעלת הברית שיש להוריד לברכיים כדי שהיא תשלם בחזרה. לפי טראמפ, יחסי ההגנה ההדדיים של ארצות הברית עם מדינות ברית נאט"ו הם אך ורק עניין כספי. רווח והפסד. העשיר הוא המנצח והמפסיד? שישלם.

גישה כזאת, גם אם טראמפ שומר אותה כעת לדרום־קוריאה או גרמניה, ותפיסתו שלפיה הערכים הביטחוניים של הגנה הדדית הם זלב"שי – צריכות להטריד גם את ישראל. אפילו אם מדינתנו הקטנה לא תהיה מאלה ש"נדרשות לשלם בעבור השירותים שהם מעניקים לנו", כפי שטראמפ התועלתני מנתח את המפה הגלובלית, שינוי הבריתות ומערכות היחסים הכלכליות בין המדינות יכול לפגוע באופן עקיף גם בכלכלת ישראל.

״למה אנחנו נגן על יפן, יצרנית ענק שמוכרת לנו מכוניות? שהם יגנו על עצמם או שיתחילו הם לעזור לנו. המדינה שלנו בחוב של 20 טריליון", הוא אמר. מישהו מרגיש שהמדיניות הזאת עשויה להיות מיושמת שלא רק עם היפנים? הסינים? הגרמנים? 

הכותבת היא בלוגרית פוליטית, בעלת "הפלוג" – בלוג פוליטי