מכוונים גבוה: ראשי העיריות ששואפים להגיע לפוליטיקה

רון חולדאי

הוא בן קיבוץ חולדה. שם משפחתו נושא את שמו של הקיבוץ שבו נולד לפני 76 שנים. מי שזוקף לזכותו כטייס בחיל האוויר שלוש הפלות של מטוסי קרב במלחמת יום הכיפורים, הוכיח שהוא יודע להילחם וגם לנצח. חולדאי יוצא לקרב פוליטי, שהוא אולי המשמעותי בחייו, לאחר שהחליט לעמוד בראש מסגרת חדשה. את ההתמודדות הוא מתכנן לערוך מכורסת ראש עיריית תל אביב-יפו.

ח"כ אסף זמיר, שחולדאי ראה בו בעבר בן טיפוחים, עד שהראשון החליט להתמודד מולו בבחירות האחרונות לראשות העירייה, לא צריך להזדרז לתפור חליפה. חולדאי אינו מתכוון לפנות לזמיר את הכיסא, לפחות עד שיתברר אם ייכנס לכנסת.

תבנית נוף ילדותו של בן קיבוץ חולדה מלמדת על הקו הפוליטי של רשימתו החדשה, שתהיה שמאל־מרכז. חולדאי, שמכיר מקרוב את האידיאולוגיה של מפלגת העבודה, יכול להפוך ליעד אטרקטיבי עבור מצביעיה, שמבינים שהמפלגה שקיבלה את קולותיהם לאורך השנים נפחה את נשמתה.

השבוע הודיע השר עמיר פרץ, היו"ר הנוכחי של מפלגת העבודה, שאין בכוונתו לשוב ולהתמודד על ראשות העבודה. אני לא מכיר הרבה מנהיגים פוליטיים שמוותרים מרצונם על תפקיד יו"ר מפלגה, ופרץ לא מוכר לי כפוליטיקאי שמתקשה לחשב מסלול מחדש. הודעתו מלמדת יותר מכל על דעתו לגבי סיכוייה הפוליטיים של העבודה.

לחולדאי יש סיכוי טוב לאסוף את קולותיהם של ותיקי הקיבוצים, שהם מצביעים מסורתיים של מפלגת העבודה - ולהפוך לבית פוליטי עבור מצביעי השמאל והמרכז. בימים הקרובים הוא יתקשט בדמויות מוכרות שלא מתוך המערכת הפוליטית, ולאחר שהשבוע צירף אליו את אבי ניסנקורן, בכוונתו לקלוט לרשימתו פליטי מפלגות שפרשו או נפלטו ממפלגות קיימות.

מוקדם לדעת אם מפלגתו החדשה של חולדאי, הישראלים, תביא לשינוי משמעותי במערכת הפוליטית, כשם שקשה לדעת אם היא עשויה להפוך ללשון מאזניים.

גלעד ארדן

חולם להיות שגריר בוושינגטון, אבל סיכוייו הופכים לקלושים. לא אופתע אם ארדן ייאלץ להסתפק בתפקיד השגריר באו"ם ולהישאר בניו יורק. על יחסו של ראש הממשלה נתניהו לארדן אפשר היה ללמוד ממה שסיפר ארדן עצמו, שנתניהו הסתפק בשיחה טלפונית קצרה שניהלו השניים לפני שארדן יצא לארה"ב.

לא צריך להפגין מומחיות כדי להבין שכשלשכת ראש הממשלה טוענת שארדן לא הפסיד את תפקיד השגריר בוושינגטון, טובים הסיכויים שיקרה ההפך. גם אין צורך להמר שאם יוסי כהן, ראש המוסד הפורש, יסכים לקבל עליו את התפקיד, נתניהו יבחר בו ובצדק לתפקיד השגריר בוושינגטון בלי למצמץ ובלי לספור את ארדן.

אם כהן יסכים לכהן בתפקיד השגריר בוושינגטון, הוא יביא איתו ניסיון מדיני מוכח שיתרום ליחסי החוץ של ישראל, מה שאי אפשר לומר על ארדן, שהצטיין בעיקר בעסקנות פוליטית. כשזה המצב, נראה שההבטחה שבה אוחז ארדן כתובה, לפחות בשלב זה, על הקרח.

נתניהו שוב הוכיח שכשהוא רוצה, הוא יכול. הוא רצה לראות את ארדן כמה שיותר רחוק והצליח במשימה. עכשיו, כשהיא הושלמה, הוא לא חש כלפיו שום מחויבות. העובדה ששמו של כהן הוזכר כמי שהתפקיד מונח בכיסו אם רק ירצה בכך, מעידה עם מי באמת רוצה נתניהו לעבוד.
וכשנתניהו רוצה, זה קורה.

ח"כ אבי דיכטר

בבעיה קשה. הוא איש ישר דרך, שפיו ולבו שווים. זאת לא תכונה שהיא יתרון בפוליטיקה. העובדה שדיכטר חזר והזכיר בחודשים האחרונים שבכוונתו להתמודד בפריימריז על ראשות הליכוד, הרחיקה אותו משולחן הממשלה.

מי שהיה בעבר ראש שב"כ מצוין, עם קבלות שמעידות על מנהיגות ועשייה, מצטייר כמי שלא מתכוון להשלים עם מעמדו הפוליטי וכמי שלא יישב בשקט אם היחס אליו בליכוד לא ישתנה. האיתותים שדיכטר שיגר עד כה לכיוונו של ראש הממשלה נענו בהתעלמות מצדו של נתניהו. דיכטר אומנם הצהיר בתוקף שמקומו בליכוד, אבל קשה לדעת אם זה יהיה לאורך זמן.

חברי הכנסת של הליכוד נוהגים להציג את מפלגתם כמשפחה וכבית שאותו לא עוזבים. אבל ההיסטוריה הפוליטית מלמדת על מספר גבוה של עריקים שהחליטו להשאיר מאחור את "המשפחה" ואת "הבית". 11 חברי כנסת עזבו את הליכוד במרוצת השנים האחרונות: סער, מילוא, מרידור, לוי, מרדכי, לבני, הנגבי, מופז, כחלון, בני בגין ויעלון. חלקם עשו זאת כדי להקים מפלגות אחרות, אחרים עשו זאת כדי להצטרף למפלגות קיימות. קשה היום לדעת אם דיכטר הוא הבא בתור. מה שבטוח הוא שגם לסבלנותו יש גבול.

מרצ

מי יוביל את מפלגת השמאל בבחירות הקרובות? ח"כ ניצן הורוביץ או ח"כ יאיר גולן? מרצ ניצבת על פרשת דרכים ולא מצליחה להתאושש מאז פרישתה של זהבה גלאון, שהייתה פרלמנטרית מצוינת.

ח"כ תמר זנדברג, שניהלה בעבר מערכת בחירות שהתבססה על פולחן אישיות והציפה את המדינה בשלטים בדמותה, התגלתה כמציאה די קטנה, ולולא הבוחרים במרצ התעשתו והעדיפו את הורוביץ על פניה, ספק גדול אם המפלגה הייתה קיימת היום.

מרצ חייבת לרענן את השורות. במקום אלו שבחרו בריצה מאולפן לאולפן כדי להאדיר את שמם, תצטרך המפלגה להציב פרלמנטרים אמיתיים. למפלגה דרושים חברי כנסת חברתיים כפי שהיו לה בעבר, דוגמת אילן גילאון, שנהג להשיב טלפון לכל פונה. גילאון חסר היום לרבים בכנסת. לאחר פרישתו מהפוליטיקה הוא התמודד עם בעיות בריאות קשות, ולאחרונה אף נדבק בקורונה.

היום במרצ, יותר מתמיד, קיים צורך בח"כים שהם מנהיגים. גולן הוא אחד מהם. מי שהיה בתפקידו האחרון בצה"ל סגן הרמטכ"ל, הוכיח בתקופה הקצרה שהוא בפוליטיקה מה ההבדל בין מנהיג אמיתי לבין מי שמתמחים בעסקנות ומקדישים את עיקר זמנם ליצירה ולטיפוח של מוקדי כוח שיאפשרו להם לנצח בפריימריז ולהישאר צמודים לכיסא.

מאיר יצחק הלוי

ראש עיר מצוין עם קבלות, ובתקופת כהונתו זכתה אילת לתנופה חסרת תקדים. עכשיו הודיע יצחק הלוי שפניו לפוליטיקה הארצית והוא ישובץ בעשירייה הראשונה במפלגתו החדשה של גדעון סער. כמו עמיתו רון חולדאי, מתכוון גם יצחק הלוי להמשיך בתפקידו עד אחרי הבחירות.
הצטרפותם של ראשי עיריות טובים ומוכשרים לפוליטיקה הארצית היא תופעה ברוכה, שתדחק את העסקנים המקצועיים מרשימות המועמדים לכנסת, ועל כך יש לברך.

הכותב הוא משפטן, לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון
[email protected]