בזמן האחרון המון אנשים קמים בבוקר, שותים קפה, מקמטים את המצח ותוהים מה בדיוק רוצה ולדימיר פוטין. לכאורה זו החידה הגדולה של כל העולם ופרשניו במהלך החודש האחרון. למעשה, פעם אחר פעם פוטין מוכיח שמה שהוא באמת רוצה זה להיות סטלין. במספרים קטנים. בכל זאת, העולם התקדם מאז שסטלין שחט, הגלה ואסר מיליונים.
להחזיר את גרורות ברה"מ לשעבר זה סיפור דמיוני, ואוקראינה היא טרף קל ובונוס ענק. דונלד טראמפ העריץ את פוטין, ובנימין נתניהו שיחר לפתחו, ורק ג'ו ביידן, כשנשאל מה דעתו על פוטין במהלך הבחירות האחרונות, השיב בלא להניד עפעף שהאיש רוצח. לפוטין עצמו אמר ביידן בשיחה אישית (בראיון ל־CNN, כשהיה סגנו של ברק אובמה) שהוא לא מאמין לו, ופוטין ענה לו "אנחנו מבינים זה את זה". אז מה יש כאן לתהות מה עובר בראשו של פוטין?
אישית, יש לו כל מה שמנהיג היה רוצה ברמות של כוח, כבוד וכסף. הוא בן 70, והשעון הביולוגי וההיסטורי מתקתק אצל מי שהחל את דרכו בקג"ב כקומוניסט קנאי וצייד בוגדים במולדת, וכיום מחזיר במו ידיו את תפארתה. הפעם כאימפריה קפיטליסטית, ויש מאחוריו עם צייתן עם סנטימנט פטריוטי היסטורי.
במלחמת העולם השנייה, בניכוי מכונת המלחמה האמריקאית, המאבק האמיתי היה בין גרמניה לרוסיה. השאלה הייתה מי מהשתיים תגרום לאזרחיה, מרצון או מאונס, להקריב עצמם כדי לנצח במלחמה. רוסיה, חייליה ואזרחיה ניצחו (כמעט 25 מיליון חללי מלחמה, גרמניה 7.5 מיליון, וארה"ב כחצי מיליון), סטלין גרף את השלל ובנה את ברית המועצות.
פאסט פורווד לימינו, פוטין הוא לא סטלין, אבל גם הוא יודע להצעיד את העם הרוסי למלחמות על "כבוד" ו"מולדת". כך בחצי האי קרים ובצ'צ'ניה, וזו בדיוק הסיבה (היכולת להרוג גם את אזרחיו) שהוא מדורג כמנהיג עולמי ומסוכן. כמדינה, רוסיה היא דיקטטורה מתפוררת כלכלית (הערכת מצב של פול קרוגמן, "ניו יורק טיימס") וחברתית, ומתחולל שם מרי אזרחי שמדוכא באכזריות. לצד מאגר גרעיני אפילו היכולת הקונבנציונלית שלה לא ברורה. לך דע מה קורה מאחורי צילומי טורי השריון ולהקות המטוסים. הצבא האדום צולם מאותן זוויות בכל מצעדי אחד במאי ואז קרסה ברה"מ.
עכשיו זו המשמרת של פוטין, ויש לו בטן מלאה וגדושה בתרעומת על אותה קריסה, ותוכניות משלו כיצד להחזיר עטרה ליושנה. האויב שלו הוא הדמוקרטיה. בתוך רוסיה ובמדינות שמחוץ לה, ובייחוד אוקראינה. טיעוני אותן דמוקרטיות כלפי התוקפנות של רוסיה מול אוקראינה נכונים ומוצדקים, למעט העובדה שזה לא מכבר סין השתלטה על טיבט והונג קונג (טאיוואן בדרך?), ארה"ב פלשה לעיראק ואפגניסטן, וישראל מספחת שטחים לא לה, אז למה ייגרע חלקו של פוטין? כי זו אירופה?
מלחמות הבלקן הסתיימו ב־1999 כאשר מטוסי ארה"ב ונאט"ו הפציצו את הכוחות הסרביים ובהמשך נשפטו הגנרלים שלהם בבית הדין הבינלאומי בהאג. עכשיו זה לא יקרה, כי רוסיה היא לא יוגוסלביה לשעבר, וביידן כבר הודיע כי לא ישגר חיילים אמריקאים מול הנכונות של פוטין לעשות שימוש בכוח צבאי (ולהרוג חיילים רוסים ואחרים) כדי לממש את מטרות האימפריאליזם הרוסי.
בדיוק כמו ב־2015 כאשר כוחות המערב, כלומר ארה"ב, ישראל וסעודיה, עדיין שגו בחלומות שווא על הפלת אסד באמצעות מרד "פנימי", ופוטין הרים להקות של מפציצים שהפציצו את מתנגדי אסד בסגנון גרניקה במלחמת האזרחים בספרד. תוך כדי הוא ביסס את אחיזתו כשחקן מרכזי במזה"ת. בסוריה יש לו בסיסים, שדה תעופה ונמל, וכלים ממיטב החימוש הרוסי.
זו הסיבה שיש לישראל אינטרס עליון, על רקע המצב באוקראינה, להבין את הראש של פוטין, ועל הדרך גם את מצבנו.
סרט רע
לפני כשבועיים הפציצה ישראל בסוריה. למחרת חדר טיל נ"מ סורי לשטח ישראל והתפוצץ באוויר. שר החוץ הרוסי פרסם אזהרה נגד "התקיפות בסוריה". במקביל החל חיל האוויר הרוסי "לסייר" בגבולות האש, כולל בגולן, והרוסים דיווחו כי בכוונתם לקיים טיסות סיור קבועות. לישראל יש עבר מוצלח למדי במפגשים עם חיל האוויר הרוסי (הפלות מיגים בקרבות אוויר במלחמת ההתשה) ועגום למדי אחרי הפלות סיטוניות של מטוסי חיל האוויר במלחמת יום כיפור.
הרוסים בסוריה כיום מוגנים בסוללות נ"מ חדישות, והמטוסים שלהם חמושים בטילים אסטרטגיים על־קוליים. לצה"ל אין, נכון להיום, תשובות טובות למקרה שהגזרה תתחמם. אני לא יודע לומר מה ערכו של הקו החם בין חיל האוויר הישראלי והרוסי. אני כן יודע לומר שפוטין לא יכול להרשות לעצמו להיות נמר של נייר.
העובדה שהמב"ם בסוריה משמש שדה ניסויים של חימוש הגנתי והתקפי בשירות ישראל, ארה"ב ורוסיה, אמורה להזכיר לנו שכבר היינו בסרט הזה והוא נגמר רע. במקום ללכת להסדר ולהפסיק את המלחמה המטופשת והמדממת על תעלת סואץ המשיכו צה"ל וחיל האוויר לנסות לעצור את צבא מצרים והחימוש הסובייטי.
בין השאר בעזרת קונץ פטנט אלקטרוני אמריקאי שמעולם לא נוסה. טייסי חיל האוויר היו שפני הניסוי, ושניים מהם הופלו. התוצאה בהמשך הייתה זחילה של מדינת ישראל להפסקת אש וקידום טילי הנ"מ הרוסיים לטובת מלחמת יום כיפור בהמשך.
וזו הסיבה שאמור להיות לנו עניין מיוחד, אפילו מכריע, בשאלה מה עובר בראש פוטין ומי זה העם הרוסי הזה שמגבה אותו. כמי שנולד וחי (כמוני) במקום שבו רוסיה הייתה אמנו וסטלין אבינו (בהמשך רק ביקשנו להיות יתומים), רציתי תמיד להתחקות אחר המבוע שממנו שאבו אבותינו שהגיעו למזרח התיכון ממזרח אירופה, את תעצומות הנפש כשהקימו חברה, מדינה ותנועה מכלום.
הם הלכו שבי אחרי תעתוע הקומוניזם הסובייטי שהפך להיות התשתית הרעיונית והרגשית (הסוציאליסטית) של אבות הציונות, שלא לדבר על פס הקול של ילדותנו, שירי העם הרוסיים ומקהלת הצבא האדום שהצעידו (לניצחון כמובן) את מעמד הפועלים הבינלאומי.
אז מה היה רע? הביצוע הסובייטי והתוצאות, שהיו רצח, מאסר, הגליה וגזילת זכויות של עשרות מיליוני אזרחים רוסים. בגזע הסלאבי בכלל יש סוג של טוטאליות שנעה בין דוביות מחבקת לדוביות מאיימת או נלבבת ותמיד חושדת. מי שמרקיד את הדוב הזה בימינו הוא פוטין, ובימים האלה יש למדינת ישראל עסק יומיומי עם פוטנציאל נפיץ של חיילים רוסים ואמל"ח רוסי. מה שמחייב את הממשלה להתנהלות מפוכחת, שעיקרה הליכה להסדר שינמיך את רמת החיכוך. מישהו קונה?